אור היהדות - פרשת יתרו

מה שמועה שמע ובא

ובנוסף יש להקשות:

א. הרי לא יתרו בלבד שמע, גם כל העולם שמעו, כדכתיב (שמות טו, יד): "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת". ומדוע רק על יתרו עשתה השמועה רושם כה חזק ופעלה פעולה כבירה כזו?

ב. בגמרא (זבחים קטז,א) יש מחלוקת בין שלושה תנאים: ר׳ יהושע אומר, מלחמת עמלק שמע; ר׳ אליעזר המודעי אומר, מתן תורה שמע, ור׳ אליעזר אומר, קריעת ים סוף שמע, מדוע לא הזכיר רש״י את שיטת ר׳ אליעזר המודעי?

המפרשים רוצים אמנם לתרץ זאת יען כי יש מחלוקת אמוראים (שם) אם בואו של יתרו היה לפני מתן תורה או אחריו. רש״י לא רצה להיכנס למחלוקת, והביא דברים המוסכמים בפי כל. אולם על תירוץ זה אפשר להקשות, איך פירשו חז״ל את הפסוק ״ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים״ — שריפו ידיהם מן התורה, אם כל העניין היה עוד לפני מתן תורה?

כדי לבאר כל אלה יש להקדים שבזמן ההוא היו העמים שקועים באמונה תפלה, שיש אלוהויות הרבה, וביחוד שיש פועל רע ופועל טוב. והנה בקריעת ים סוף אמנם ראו הכל את הנס, אבל ראו רק בעיני בשר, ולא בעיני שכל, לא השכילו להבין את משמעותו. אולם יתרו, הפילוסוף והחוקר הגדול, הבין ובא לידי הכרה שיש רק אל אחד בשמים, והוא שהוליך את ישראל ביבשה בתוך הים, הוא שהוריד את המצרים למצולות במים אדירים וסוס ורוכבו רמה בים, ומי כמוך באלים ה׳.

באופן יותר בולט הבין זאת יתרו במלחמת עמלק. כאן ראה את ההיפך — שאותה אומה שעדיין עמדה אז ברום המעלה, ועמוד ענן ועמוד אש האירו לה את הדרך יומם ולילה על פי ה׳, וה׳ קרע לה את הים, עליה שלח עכשיו את עמלק כעונש על ששכחה את ה׳ וריפתה ידיה מן התורה. על ידי כך ראה ונוכח לדעת כי אל אחד בראנו וגומל טוב למי ששומר מצוותיו ועושה רצונו, ומעניש מי שעובר על דבריו והולך אחרי עצת היצר.

ובזה מיושבת הקושיה מדוע לא הזכיר רש״י את שיטת ר׳ אליעזר המודעי כי בכלל דברי ר׳ יהושע נכללו גם דבריו: אם יתרו שמע מלחמת עמלק, הרי הבין גם הסיבה של ביטול תורה, ואם כן ראה הכל, גם שכר קיום התורה וגם עונש ביטולה.