קיצור הלכות פסח - דיני איסור אכילה והנאה מחמץ

דין תערובת חמץ בתוך הפסח (סימן תמז)

1. 1. האוכל כזית חמץ בפסח, חייב כרת [הק].
   2. האוכל חמץ המעורב בדברים מותרים, עובר על איסור תורה [הק].
   3. אפילו משהו חמץ שמתערב בפסח במאכל, אוסר אותו מדרבנן [א].
   4. משהו חמץ אינו אוסר אלא כשודאי נפל, אבל ספק משהו, מותר.
   5. חמץ שנגע במצה, אם אחד מהם חם, צריך לקלוף את מקום המגע [א].
   6. חמץ שנגע במאכל שומני, אוסר את כולו [א].
   7. בתנורים של ימינו, לא מדביקים את הלחמים ישירות על הדפנות, אלא בתבניות, מותר להשתמש בהם בפסח, לאחר נקיון ואינו חייב בליבון.
   8. כש"משהו חמץ" נפל במאכל בערב פסח, אין התבשיל נאסר, ומותר לאוכלו גם בפסח [ב].
   9. כשבערב פסח נתערב יבש ביבש, כגון משהו קמח חמץ, בקמח שאינו חמץ, למנהג אשכנז הוא אסור, ולמנהג ספרד הוא מותר [ד].
   10. על כן לספרדים מותר להשתמש בתבלינים, אף שייתכן שיש בהם משהו חמץ.
   11. מאכל שבושל בכלי חמץ, בערב פסח, ולא השתמשו בכלי זה בעשרים וארבע (24) השעות הקודמות, התבשיל מותר, הן לאשכנזים והן לספרדים. אבל לכתחילה אסור לעשות כך, אלא צריך להכשיר את הכלי [ב].
   12. תבשיל כזה, מותר בדיעבד, לספרדים גם בפסח עצמו [י] אבל לכתחילה אסור [ה]. ולאשכנזים יש מקומות שנהגו לאסור, ואם המנהג אינו ידוע, מותר.
   13. בימינו, בשר וגבינה שהוכנו לפני פסח, בצורה תעשייתית, מותרים בפסח עצמו. כמו כן, מותר להשתמש בסוכר ומלח הנמכרים כל השנה, אף שאין השגחה מיוחדת לפסח.
   14. חמץ של יהודי שעבר עליו הפסח, אסור מדרבנן.
   15. חמץ שעבר עליו הפסח, אינו אוסר במשהו [יא].