0

קיצור הלכות פסח - סיכום הלכות תפילות הפסח

סימנים תפ”ז-תצ”ד

הרב שאול דוד בוצ’קו

סדר תפילת ערבית (סימן תפז)

  1. מתפללים תפילת חג בנוסח המופיע במחזורים (א).
  2. חל יום טוב בשבת, מתפלל תפילת החג, עם ההוספות של שבת (א).
  3. אם טעה והתפלל את תפילת השבת, או רק את תפילת החג, חוזר ומתפלל (א).
  4. בליל ראשון של פסח, קוראים הלל בבית הכנסת, אחר העמידה, ומברכים עליו (ד).
  5. חלק מבני אשכנז נהגו שלא לומר הלל בבית הכנסת (ד).
  6. מקום שאין בו מנהג, יאמרו את ההלל בברכה [טו].
  7. גם הנמנעים מאמירת הלל בבית הכנסת, לא יברכו על ההלל הנאמר בליל הסדר [טו].

סדר תפילת שחרית של פסח (סימן תפח)

  1. אחר עמידת שחרית של יום טוב, אומרים הלל שלם עם ברכה.
  2. נוסח הברכה לספרדים הוא “לגמור את ההלל”. והאשכנזים אומרים “לקרוא את ההלל”.
  3. מוציאים שני ספרי תורה, בראשון קוראים את פרשיית קרבן הפסח שבפרשת בא (שמות פרק יב, כא עד פסוק נא).
  4. חמישה קרואים עולים לספר ראשון. ואם חל יום טוב בשבת, יזמן שבעה קרואים.
  5. העולה בספר השני קורא את קרבנות החג שבפרשת פנחס, ומקומם בספר במדבר (פרק כח, מפסוק טז עד פסוק כה).
  6. העולה שהוזמן למפטיר, קורא את ההפטרה בספר יהושע, מפרק ה’ פסוק ב’ עד סוף הפרק.
  7. הספרדים אומרים קדיש הן אחר קריאת ספר ראשון והן אחר קריאת ספר שני. ולמנהג אשכנז, אחר הקריאה בספר הראשון, יניח את השני על הבימה, ויאמר קדיש. ובגמר הספר השני, לא יאמר קדיש.
  8. בשחרית עדיין אומרים משיב הרוח ומוריד הגשם.
  9. אומרים פיוט “טל” לפני תפילת מוסף, ובתפילת לחש של מוסף חדלים לומר מוריד הגשם, ומתחילים לומר מוריד הטל.
  10. חלק מבני אשכנז נהגו שבתפילת לחש הציבור עדיין אומר משיב הרוח ומוריד הגשם, ורק שליח הציבור, בחזרתו, אומר את פיוט ה”טל”, ומשנה למוריד הטל.

סדר תפילת ליל שני של פסח וספירת העומר (סימן תפט)

  1. חובה לספור את העומר מליל שני של פסח עד ערב שבועות [הק].
  2. זמן הספירה הוא מצאת הכוכבים (א).
  3. מי שספר בבין השמשות יצא (ב).
  4. אין לספור מפלג המנחה. אלא שאם ספר אינו חוזר וסופר בלילה בברכה, ובימים אחר כך יכול להמשיך לספור בברכה [י].
  5. המנהג הוא לספור אחר תפילת ערבית (א).
  6. אם לא ספר בתחילת הלילה, יכול לספור בברכה עד עלות השחר (א).
  7. אם בלילה לא ספר, יספור למחרת כל היום, וללא ברכה (ז).
  8. כל אחד חייב לספור בעצמו (א).
  9. הספירה נעשית בעמידה (א).
  10. ספר בישיבה יצא [ד].
  11. זקן או חולה רשאים לספור בישיבה [ד].
  12. אם נשאל מה המספר של היום, ועדיין לא ספר, יאמר את המספר שספרו אתמול (ד).
  13. אם נשאל ואמר את מספר של היום הנוכחי, לא יוכל לספרו עוד בברכה (ד).
  14. אסורה התחלת סעודה קודם הספירה. וחל האיסור מעת השקיעה (ד), אבל נכון להחמיר מחצי שעה קודם השקיעה [יט].
  15. מותרת אכילה שלא במסגרת סעודה.
  16. אם הציבור מתפלל בשעה מאוחרת, וברצונו לסעוד, יספור ביחיד, ויאמר גם פרשה ראשונה של קריאת שמע, ורשאי לאכול [כ].
  17. אם התחיל סעודה בהיתר, יכול לגמור סעודתו ולספור אחר כך [ד].
  18. אם יכול להפסיק מעט באמצע הסעודה, ולספור בכובד ראש, יעשה כך [כא].
  19. אם שכח לספור באחד הימים, ימשיך לספור בשאר ימים ללא ברכה (ח).
  20. המסופק אם דילג אחד מן הימים, ימשיך לספור בברכה (ח).
  21. ילד שנעשה בר מצוה בעת הספירה, ועד אז ספר כל יום, ימשיך לספור בברכה [ל].
  22. גר שנתגייר באמצע הספירה, יספור ללא ברכה [ל].
  23. אסור לאכול מתבואה חדשה עד יום שלישי של פסח (י).
  24. בארץ, יש לוודא בקניית תוצר תבואה, כגון קמח, שההשגחה ציינה ‘ללא חשש חדש’ [מב].
  25. בחוץ לארץ, מותר להשתמש בקמחים, כאשר אין פיקוח. מחמת צירוף כמה ספיקות [מב].

סדר תפילת יום שני ותפילת חול המועד (סימן תצ)

  1. יום שני של פסח בחוץ לארץ, הוא גם יום טוב, ונוסח תפילתו דומה ליום ראשון. אבל קריאת התורה וההפטרה מיוחדים ליום זה (א).
  2. חול המועד מתחיל בארץ מיום שני של הפסח, וממשיך עד יומו השישי של פסח. ובחוץ לארץ, תחילת חול המועד היא רק ביום שלישי של פסח.
  3. בחול המועד מתפללים עמידות כמו ביום חול, אלא שמוסיפים יעלה ויבוא. ואם לא אמרו, צריך לחזור ולהתפלל (ב).
  4. בחול המועד, מזכירים יעלה ויבוא גם בברכת המזון. ואם לא אמרו אינו חוזר ומברך (ב).
  5. בחול המועד נוספת תפילת מוסף, ונוסחה כביום טוב, למעט מספר שינויים קלים, כמובא במחזורים.
  6. בכל ימי חול המועד קוראים הלל בדילוג, כמו בראש חודש (ד).
  7. האשכנזים מברכים על ההלל, ואילו הספרדים אינם מברכים [כ].
  8. בכל יום מימי חול המועד קוראים בתורה, כפי המובא במחזורים.
  9. יומו השביעי והאחרון של פסח, הוא יום טוב. ובקידוש לא אומרים ברכת שהחיינו (ז).
  10. בשבת חול המועד, אומר בשחרית את העמידה של שבת, ומוסיף יעלה ויבוא (ט).
  11. במוסף מתפלל תפילת מוסף של שלוש רגלים, ומוסיף בה תוספות של שבת (ט).
  12. האשכנזים נוהגים לומר שיר השירים בשבת חול המועד (ט).
  13. אם החג השביעי והאחרון של פסח חל בשבת, אומרים אותו ביום זה. (ט).

סדר הבדלה במוצאי יום טוב (סימן תצא)

  1. במוצאי יום טוב, בין אם יוצא מיום טוב לחול המועד, ובין אם יוצא לימות החול, מוסיפים בברכת “חונן הדעת”, בעמידה של מוצאי יום טוב, את נוסח ההבדלה, כמו שאומרים במוצאי שבת.
  2. מבדילים על הכוס כמו במוצאי שבת, ואין מברכים לא על בשמים, ולא על על הנר.
  3. כאשר חל יום טוב במוצאי שבת, מוסיפים נוסח הבדלה לתפילת עמידה של יום טוב, והוא פותח במילה “ותודיענו”. ובקידוש מוסיפים ברכה על הנר ועל ההבדלה, ולא על הבשמים.

דינים הנוהגים בימי העומר (סימן תצג)

  1. בימי העומר נוהגים להתאבל מעט על מותם של תלמידי רבי עקיבא שארעה בתקופה זו, מחמת שלא כיבדו זה את זה [הק].
  2. נוהגים שלא לישא אישה עד ל”ג בעומר. ומל”ד בעומר הכל מותר (א).
  3. רבים נמנעים מהאזנה למוסיקה. ויותר חשוב להימנע מהשמעת מוסיקה לציבור [ב].
  4. חלק מהאשכנזים נהגו לאסור מראש חודש אייר עד חג השבועות, מלבד יום ל”ג בעומר (ב).
  5. כחלק מהאבילות, גם התספורת אסורה (ב). הספרדים נהגו באיסור זה עד בוקרו של ל”ד בעומר. ובני אשכנז נהגו בו עד בוקרו של ל”ג בעומר.
  6. המנהג הוא לאסור גם גילוח [ז].
  7. המתגלחים מידי יום, רשאים להתגלח, במיוחד בערב שבת [ז].
  8. חל ל”ג בעומר ביום ששי, גם הספרדים רשאים להסתפר בל”ג בבוקר (ב).
  9. אם לא יוכל להסתפר בבוקר ל”ג, מותר להסתפר כבר בערב [ח].
  10. בל”ג בעומר מרבים בשמחה, ולא אומרים תחנון (ב).

סדר תפילת חג השבועות (סימן תצד)

  1. יומו החמישים של ספירת העומר, הוא חג השבועות (א).
  2. את תפילות החג מתפללים כפי הסדר הנדפס במחזורים (א).
  3. שם החג הוא “חג השבועות הזה, זמן מתן תורתנו” (א).
  4. אחר תפילת שחרית אומרים את כל ההלל בברכה (א).
  5. אחר כך קוראים בתורה, ומפטירים, כפי שמופיע במחזורים (א).
  6. יש נוהגים לקרוא את מגילת רות [ג].
  7. יש נוהגים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות (ג).
  8. אסור להתענות באסרו חג, שהוא היום אחרי חג השבועות (ג).
  9. לא אומרים תחנון מראש חודש סיון עד אסרו חג (ג).
  10. מנהג נפוץ להימנע מתחנון עד י”ג סיון [ח].
  11. מנהג נפוץ נוסף, ללמוד כל ליל החג, ולהתפלל בתפילת הנץ [י].