קיצור הלכות פורים

סדר ארבע פרשיות (סימן תרפה)

1. 1. בראש חודש אדר שחל בשבת, או בשבת שלפני ראש חודש, קוראים פרשת שקלים. היא מזכירה לנו, שבזמן בית המקדש, זירזו את ישראל לתרום חצי שקל לרכישת קרבנות, לפני חודש ניסן [א].
   2. בשבת שלפני פורים קוראים פרשת זכור, ובה מזכירים את החובה שלא לשכוח מה שעשה לנו עמלק. זמן קריאתה הוא לפני פורים, כי בו המן, שהיה מזרעו של עמלק, רצה גם הוא להשמיד את העם היהודי [ב].
   3. בשבת ראש חודש ניסן, או בשבת שלפני ראש חודש, קוראים את פרשת החודש ובה מזכירים את מצוות קרבן הפסח [ד].
   4. בשבת שלפניהם (שלפעמים חלה תיכף אחר פורים, אבל לא תמיד), קוראים את פרשת פרה, כי בזכות פרה אדומה יוכלו ישראל להיטהר. ואת קרבן פסח שכל ישראל חייבים בו, יזכו להקריב בטהרה [ג].
   5. קריאת פרשת זכור, יש אומרים שחובתה מן התורה, על כן מקפידים להתפלל בשבת זו במנין [ז].
   6. מי שלא נכח בבית הכנסת, יקרא פרשה זו מתוך חומש, ואם אפשרי, ידקדק בקריאתו ובניגון הטעמים [ז].
   7. יש אומרים שגם קריאת פרשת פרה חובתה מן התורה [ז]. אמנם רבים חלקו על קביעה זו (כה).
   8. גם את פרשיית פרה, יקרא מי שלא נכח בית הכנסת, מתוך חומש, ואם אפשר בדקדוק, ובניגון הטעמים [ז].
   9. יש אומרים שגם נשים חייבות במצוות "זכור". אמנם אינן חייבות לשמוע את הקריאה בבית הכנסת, ומתוך ספר תורה, כגברים. אלא די בקריאת הפסוקים של פרשת זכור, מתוך חומש (כה).
   10. יש נשים שמקפידות לשמוע קריאה זו דווקא בבית הכנסת (כה).

דין תענית אסתר (סימן תרפו)

1. 1. בי"ג אדר צמים את תענית אסתר.
   2. חל י"ג אדר בשבת, מקדימים לצום ביום חמישי.
   3. חולה שאין בו סכנה, וגם נשים מעוברות או מניקות, לא יצומו.

חיוב קריאת המגילה (סימן תרפז)

1. 1. חייב כל אחד לשמוע מקרא מגילה, בלילה וביום [א].
   2. זמן קריאתה בלילה, כל הלילה [א].
   3. לכתחילה טוב לקוראה בתחילת הלילה, כי זריזים מקדימים למצוות (ב).
   4. זמן קריאתה ביום הוא מהזריחה עד השקיעה [א].
   5. בשעת הדוחק, אפשר לקרוא מגילה החל מעלות השחר ולברך עליה, שהוא כשעה ורבע לפני הזריחה [א].
   6. איחר וקרא מאוחר ביום , אינו יכול לברך, אלא אם התחיל לקרוא לפני השקיעה (ג).
   7. התחיל לקרוא אחר השקיעה, לא יברך (ג).
   8. מבטלים תלמוד תורה לצורך קריאת המגילה [ב].

דין כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון (סימן תרפח)

1. 1. רוב הערים בעולם ובארץ ישראל, קוראים את המגילה בי"ד אדר [ג].
   2. בירושלים, המוקפת חומה מזמן יהושע, קוראים בט"ו [א].
   3. כל הכפרים הנמצאים במרחק מיל מירושלים, קוראים בט"ו [ב].
   4. וכן מקומות מחוץ לירושלים, הנראים מעיר העתיקה, בצורה ברורה, קוראים בט"ו [ב].
   5. וכן כל המקומות הנמצאים בתוך העירוב של ירושלים, קוראים בט"ו (י).
   6. בערים שיש לגבם ספק, אם לקרוא בי"ד או בט"ו, המנהג הוא לקרוא בשני הימים. אלא שביום י"ד מברכים, וביום ט"ו, אין מברכים. ומקיימים שוב גם את שאר המצוות, אבל בצורה מצומצמת [ד].
   7. רשימת הערים בהן קוראים בשני הימים, להלן: טבריה, חברון, צפת, שכם, חיפה, עכו, גוש חלב, יפו, לוד, רמלה, עזה, יריחו ובית שאן (טו).
   8. בן עיר שנמצא בירושלים בי"ד ובט"ו, קורא בט"ו [ה].
   9. אם בן העיר נמצא בירושלים רק בי"ד, יקרא בי"ד, אף שנמצא בירושלים [ה].
   10. בן עיר שנמצא בעירו בי"ד, ונוסע לירושלים בט"ו, קורא בי"ד ואינו צריך לחזור ולקרוא בט"ו [ה].
   11. תושב ירושלים הנמצא בעיר בי"ד, קורא בי"ד [ה].
   12. חזר תושב ירושלים אל עירו ונמצא שם בט"ו, עליו לשוב ולקרוא בט"ו, עם ברכה [א].
   13. אף שכתבנו "מי שנמצא", מה שקובע זה רצונו. לכן אם קרה לדוגמא, שבן עיר היה בי"ד בירושלים והתכוון להישאר בירושלים בט"ו, יקרא בט"ו. גם אם לבסוף נאלץ לחזור בט"ו למקומו [ה].
   14. תושב ירושלים הנמצא בנסיעה, בשני ימי הפורים, קורא בי"ד כרוב העולם [ה].
   15. אם חל ט"ו אדר בשבת, מקדימים בני ירושלים לקרוא את המגילה בי"ד, ובאותו יום נותנים מתנות לעניים. את קריאת התורה של פורים קוראים במפטיר של שבת. בשבת אומרים על הנסים. ואת סעודת הפורים מקיימים ביום ראשון, ואין אומרים בו על הנסים [ו].
   16. את מצוות משלוח מנות, מקיימים ביום ראשון (כט).

שהכל חייבים בקריאת מגילה (סימן תרפט)

1. 1. חיוב קריאת מגילה חל הן על הגברים והן על הנשים [א].
   2. יכול אדם לצאת ידי חובה בשמיעת המגילה, ואינו חייב לקראה בעצמו [ב].
   3. אבל אינו יוצא אלא מפי קורא החייב בעצמו במצוה (ויוצא גם במקרה שהקורא כבר קיים חובתו) [ב].
   4. צריך שהקורא יכוון להוציא ידי חובה, והשומע יתכוון לצאת ידי חובה (ה).
   5. קיימת חובה לחנך את הקטנים בשמיעת המגילה, כפי שמחנכים אותם בשאר המצוות [א].
   6. יש אומרים שחובת האשה פחותה מזו של האיש, ולכן אינה יכולה להוציא ידי חובה גברים, וכך נוהגים האשכנזים [ב].
   7. נשים ספרדיות שקוראות לעצמן, מברכות על מקרא מגילה כמו הגברים (יא). ואשכנזיות מברכות לשמוע מקרא מגילה [ב].

דיני קריאת המגילה (סימן תרצ)

1. 1. מותר לקרוא ולשמוע את המגילה, ואת ברכותיה, הן בעמידה והן בישיבה [א].
   2. הקורא את המגילה עבור הציבור, ראוי שיעמוד בעת הקריאה, לכבוד הציבור [א].
   3. צריך לקרוא את המגילה כולה, מתוך מגילה כשרה [ב].
   4. מגילה שחסרות בה מילים, אבל לא עניין שלם, יכול לקרוא אותם בעל פה [ב].
   5. האוחז בידו מגילת אסתר מודפסת, לא יקרא מתוך ספרו, אלא ימקד את תשומת לבו בהאזנה לקריאת שליח הציבור [ד].
   6. אם פספס כמה מילים פה ושם, יקרא אותם מתוך ספרו [ד].
   7. צריך לקרוא את המגילה לפי הסדר [ו].
   8. אם החמיץ קטע מסוים במגילה, צריך לחזור ולקרוא את הקטע החסר, ולהמשיך משם עד סוף המגילה [ו].
   9. קורא המגילה צריך לכוון להוציא ידי חובה את כל השומעים, והשומעים יכוונו לצאת ידי חובה. אם כי במקרה שלא אמרו כן בפירוש, ניתן להניח שהם מתכוונים לכך [יד].
   10. יש כמה פסוקים שהציבור נוהג לקוראם בקול, ואחר אמירתם בקול, עליהם לשומעם משליח הציבור [יז].
   11. נוהגים לקרוא את שמותם של כל עשרת בני המן, שנתלו בנשימה אחת, ואם לא עשה כן, יצא ידי חובה [טו].
   12. אחרי קריאת המגילה נוהגים לומר משפט המתחיל ב"ברוך מרדכי" שלוש פעמים [טז].
   13. מנהג כל ישראל לפתוח את המגילה כולה ולקוראה כאיגרת, כשקוראים אותה בציבור [יז].

דיני כתיבת המגילה ותפירתה (סימן תרצא)

1. 1. את המגילה צריך לכתוב על קלף, ובדיו. מגילה מודפסת, אינה כשרה לקריאת המצוה [א-ב].
   2. צריך לכתוב לשמה, על פי כל ההלכות המסורות לסופרים. לכן אדם לא יהודי, אינו כשר לכתיבת המגילה [ג].
   3. את עמודי המגילה יש לחבר ולתפור באמצעות גידי בהמה טהורה, ולא על ידי חוטי פשתן, וכפי הכללים המסורים לסופרים.
   4. לכתחילה אין לנקד את המגילה או להוסיף בה ציורים. אמנם אם עשה כן, אין המגילה נפסלת. ואם אין מגילה, יקראו בה בברכה [ט].
   5. במקום שאין בו מגילה כשרה, יש לקרוא את המגילה, ללא ברכה [י].

דיני ברכות המגילה (סימן תרצב)

1. 1. בליל פורים, טרם קריאת המגילה צריך לברך שלש ברכות, על מקרא מגילה, על הנסים, ושהחיינו [א].
   2. ביום הפורים, האשכנזים מברכים שלש ברכות אלה. והספרדים מברכים שתים, ואינם אומרים שהחיינו [א].
   3. בעת שמברכים שהחיינו, טוב לכוון על שאר מצוות היום [א].
   4. אין לדבר בזמן הקריאה [ב]. ואם דיבר וקרא את המשפט שלא שמע, מתוך המגילה שבידו, יצא ידי חובה (יא).
   5. אין לאכול לפני קריאת המגילה [ד].
   6. אם רעב מן התענית, יוכל לטעום קצת, אבל לא יאכל ארוחה (יז).

סדר תפלת פורים (סימן תרצג)

1. 1. יש לקרוא את המגילה אחר העמידה של תפילת ערבית [א].
   2. בסיום קריאת המגילה, אומרים אתה קדוש, ומסיימים את התפילה כבכל ערב [א].
   3. אם נקראת המגילה במוצאי שבת, יאמרו אחר קריאת המגילה את הקטעים הנאמרים במוצאי שבת, כרגיל, אחר העמידה [א].
   4. אחר סיום אמירת כל הקטעים, מבדילים [א].
   5. המבקש לעשות מלאכה ולא התפלל, או התפלל ושכח לומר אתה חוננתנו, יאמר ברוך המבדיל בין קודש לחול (ד).
   6. יש לומר על הנסים בשלושת העמידות של פורים [ב].
   7. אם שכח לומר, לא יחזור על תפילת העמידה [ב].
   8. ביום לא אומרים הלל, ונוסח התפילה הוא כמו בכל הימים בהם אין אומרים תחנון [ג].
   9. בשחרית קוראים בתורה את פרשת "ויבוא עמלק", שיש בה תשעה פסוקים [ד].
   10. הספרדים נוהגים לכפול את הפסוק האחרון, והאשכנזים אינם כופלים אותו [ד].

דין מעות פורים לעניים (סימן תרצד)

1. 1. חובה לתת כסף ביום הפורים, לשני עניים [א].
   2. ניתן לקיים חובה זו לפני פורים, בנתינה לארגון צדקה שיחלק בפורים (יא).
   3. אם לא היה יכול לחלק בפורים, יפריש את המעות, וייתן לעניים כשיתאפשר לו [ד].
   4. אם יוכל האדם, הרי זו מידה טובה לתת לעני כסף מזומן (יא).
   5. אין כמות מסוימת שצריך לתת כמתנות לעניים, אבל צריך לתת בעין יפה. אדם עני, ייתן סכום קטן לעני אחר (א).
   6. נהוג לתת שלש פעמים מחצית השקל, בערב פורים [א].
   7. מנהג בני אשכנז, לתת שלש מטבעות "חצי", כגון שלש מטבעות בנות חמשה שקלים. ואם קשה לו, יכול ליתן שלש מטבעות של חצי שקל [א].
   8. למנהג ספרד, נותנים את הערך הכספי של חצי שקל הנזכר בתורה, שהוא שווה ערך לתשעה גרם כסף טהור (ד).
   9. גבאי צדקה שקיבלו מעות פורים, חייבים לחלק את כולם לעניים, ולא להשתמש בהם למטרה אחרת, נעלה וקדושה ככל שתהיה [ב].
   10. העני שקיבל כספים בפורים, יכול לעשות בהם שימוש לכל צורך, כפי שרואה לנכון, ואינו חייב להשתמש בהם דווקא לסעודת הפורים [ב].

דיני סעודת פורים (סימן תרצה)

1. 1. חובה להרבות בסעודה, ביום פורים [א].
   2. גם בלילה יש מצוה, להרבות קצת בסעודה [א].
   3. בסעודה אחת ביום, יוצאים ידי חובה [א].
   4. מצוה לשתות יין, יותר מהרגלו [ב].
   5. ייזהר שלא יגזים, ויבוא לאבד צלם אנוש, כי השכרות עוון גדול (ה)
   6. בברכת המזון, אומרים על הנסים [ג].
   7. גם במקרה שנמשכה סעודתו, אותה התחיל ביום, עד הלילה, יאמר על הנסים בברכת המזון [ג].
   8. אם שכח לומר על הנסים, לא יחזור על ברכת המזון (כא).
   9. חובת משלוח מנות חלה גם על איש וגם על אשה. ויש לשלוח שתי מנות, לאדם אחד [ד].
   10. על הגבר לשלוח מנות לאיש [ד].
   11. והאשה לאשה [ד].
   12. זוג נשוי מקיים את המצווה במנות הנשלחות לשני אנשים (כא).
   13. המנות צריכות להיות שני מאכלים, או מאכל ומשקה (כה).

דיני הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים (סימן תרצו)

1. 1. מותר לעשות מלאכות בפורים [א].
   2. עם זאת, ראוי להימנע מעבודה שאינה נחוצה [א].
   3. הימנעות זו נוהגת ביום אחד בלבד, י"ד לתושבי העיירות, וט"ו לתושבי ירושלים [ב].
   4. אסור להספיד ולצום בשני ימי הפורים, י"ד וט"ו [ג].
   5. המנהג הוא שלא לנהוג דיני אבלות בפורים, מלבד יחסי אישות, ולימוד תורה, בהם יש לנהוג כאבל (יג).
   6. האבל חייב במצוות משלוח מנות, אבל אין לשלוח מנות אל האבל [ו].
   7. למנהג הספרדים, חלים דיני אנינות בפורים, מלבד איסור אכילת בשר ושתיית יין [ז].
   8. למנהג האשכנזים, דיני אנינות חלים בפורים רק בזמן שהוא טרוד בקבורת המת [ז].
   9. מותר לישא אשה בפורים [ח].

דין תחנון תענית והספד בי"ד וט"ו של אדר ראשון (סימן תרצז)

1. 1. אין ימי הפורים נחגגים באדר ראשון (אדר א), אלא באדר שני [א].
   2. ימי י"ד וט"ו של אדר ראשון, אסורים בצום ובהספד, וגם אין אומרים בהם תחנון, ושאר קטעים שאינם נאמרים בימי שמחה [א].