0

חזון, תורה, ואמונה מתוך הסערה

יזכור

הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו זצ"ל

הרב מאיר שפירא הרב מלובלין זצ"ל

(אדר תרמ"ז – מרחשוון תרצ"ד)

הרב שפירא מלובלין

א. 

ב. 

א

כפי שהעיתונים היהודיים דיווחו על אסֵפה מפוארת זו, בזמן הכנסייה הגדולה הראשונה במריאנבד, הופיע שמו של רבי מאיר שפירא מסאנוק בתדירות גבוהה יותר ויותר. הוא ישב בנשיאות, שימש פרשן של דעותיו של החפץ חיים, ניהל את ישיבות הלילה, רק כדי לדווח עליהן שוב למוחרת בבוקר, וכך הפך לאישיות הפופולרית ביותר של הכנסייה. למרות פועלו הרב, בעולם הוא התפרסם בזכות הרעיון שהעלה ללמוד דף גמרא מדי יום ("הדף היומי"), וכידוע הצעתו התקבלה בכל העולם, "בכל קבוצות ישראל". מתוך המאגר הבלתי נדלה של מחשבותיו עלתה התוכנית לייסד ישיבה עולמית בלובלין, שתתעלה על כל מה שהיה לפניה. מדוע, תהה, דווקא בחורי ישיבה אמורים לחיות בתנאים לא בריאים? מדוע הם דווקא יצליחו להתפרנס רק בקושי? על כן הקים בניין גבוה מעל הר העיר לובלין, שהייתה עשירה כל כך בגדולי ישראל – אחרי הכול, "המהר"ם מלובלין" התגורר שם. הבניין החדש של ה"לובלינר" התנשא בגאון, והרב הוכר בכל העולם כרב הרשמי של לובלין.

אף שהרב שפירא היה מפורסם, לא היה קל לבנות בית כה נפלא, והרב מאיר שפירא נאלץ לבקר במרכזים היהודיים הגדולים באירופה ובאמריקה כדי לגייס את הכסף למשכן תורני זה. בארה"ב לבדהּ הוא קיים, במשך 8 חודשים, 242 הרצאות. לכל מי ששמע אותו מדבר היה ברור שהדברים ששמע יישארו חקוקים בזיכרונו עד יומו האחרון. כי הוא היה נואם בחסד עליון, ולמעשה הנואם העממי המצטיין ביותר, פַּר אֶקְסֶלַנְס (par excellence). בסֵיים הפולני[1] הוא היה אחד האישים המשפיעים ביותר, והשקפתו נחשבה בעיני רבים לבלתי ניתנת לערעור.

הוא תמך באגודת ישראל והפך להיות גאוותהּ, והרבנים בעולם העריצו את עמיתם הצעיר, שהיה השופר והממריץ שלהם.

[1]. ב־1922 הוא נבחר לסֵיים הפולני (הוא הבית התחתון של הפרלמנט הפולני) כנציגהּ של "אגודת ישראל".

ב

ישיבת לובלין קיבלה לשורותיה רק בחורים שידעו לומר על פה 500 דפי גמרא ואשר פיהם וליבם היו שווים. מותו בטרם עת של הרב שפירא (בגיל 46 בלבד) קרע חלל בלתי ניתן למילוי בשורות גדולינו, ותדהמה נוראה אחזה בכל המוחות. ליבה של רעייתו הצעירה לא עמד בצער וחדל מלפעום למוחרת. מסע ההלוויה הכפולה, של הרב ורעייתו, הפך והיה למסע עלייה לרגל. 

עכשיו, יצירתו, ישיבת "חכמי לובלין" הפכה לחורבה, אבל "הדף היומי" ממשיך להילמד בכל רחבי העולם, בכל מקום שבו יהודים חיים ולומדים. סבא רבא של ה"לובלינר", רבי פנחס מקוריץ, נהג לומר שבמקרים רבים אדם מגיע רחוק בזכות מעשה שהיה עליו לעשותו והוא אכן עשה אותו. לדבריו, ברגע שאותו מעשה הושלם, עבודת חייו של אותו אדם הסתיימה והוא נקרא אל
הא־לוהים. כך אירע גם ל"לובלינר": הוא יצר שתי יצירות גדולות, שאחת מהן (לפחות) – "הדף היומי" – היא בת אלמוות.

כבר בצעירותו כונה "העילוי משאץ". בגיל עשרים התמנה לרב בגלינה, אחר כך בסאנוק, ואחר כך התמנה לרב בקהילה היהודית הגדולה של פיוטרקוב. בסוף, אחרי שכבר עמד בראש ישיבת "חכמי לובלין", נבחר לרב העיר כולהּ.

רבי מאיר שפירא ניחן בדמיון רב וגם בכוח יצירה ולהט. כל אלו יחד אפשרו לו להגשים את רעיונותיו המיוחדים, ובהם כתיבת ספר תורה שיזם, שבו כל יהדות פולין הונצחה באותיות אישיות. חיבור הלכתי חשוב פרי עטו נקרא "אור המאיר".

הגאון הידוע מברסן בירך אותו בברכת "יוצר המאורות". 

הרב מאיר שפירא מצא אפוא מקום ראוי בתולדות עַמו. יהי זכרו הקדוש ברוך!

תפריט ספר חזון, תורה, ואמונה מתוך הסערה