פרשת כי תבוא

כאילו עובד עבודה זרה

הגמרא מעבירה ביקורת חריפה מאוד על היושבים בחוץ לארץ: 

לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה עובדי כוכבים, ואל ידור בחוץ לארץ ואפילו בעיר שרובה ישראל, שכל הדר בארץ ישראל – דומה כמי שיש לו א-לוה […] וכל הדר בחו"ל – כאילו עובד עבודת כוכבים (כתובות קי, ב).

מהיכן נובע הביטוי הקשה "כאילו עובד עבודת כוכבים"? מה מקורו ומה טעמו? 

מקור דין זה בפסוק מפרשתנו:

וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ וְעָבַדְתָּ שָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ עֵץ וָאָבֶן (דברים כח, סד).

ואם נתמה – הלוא עיננו הרואות כי יהודים רבים הגרים בחוץ לארץ עובדים את ה' ונאמנים לתורתו?! על כן בא רש"י ומסביר:

לא עבודת אלהות ממש, אלא מעלים מס וגולגליות לכומרי עבודה זרה (שם).

החי בחוץ לארץ פועל בשגרת יומו למען החברה שבה הוא חי ותורם לה מכוחו ומכישרונותיו. פירושו של רש"י מלמדנו שמציאות זו נושקת לחיים של עבודה זרה.

בספר יחזקאל מובא טעם אחר, ולפיו הימצאות היהודים בחוץ לארץ מחלישה את האמונה בה' ומחללת את שמו, משום שהיא מעידה כביכול שה' אינו מקיים את הבטחתו לאבותינו הקדושים שזרעם יירש את ארץ ישראל:

בֶּן אָדָם בֵּית יִשְׂרָאֵל יֹשְׁבִים עַל אַדְמָתָם וַיְטַמְּאוּ אוֹתָהּ בְּדַרְכָּם וּבַעֲלִילוֹתָם כְּטֻמְאַת הַנִּדָּה הָיְתָה דַרְכָּם לְפָנָי. וָאֶשְׁפֹּךְ חֲמָתִי עֲלֵיהֶם עַל הַדָּם אֲשֶׁר שָׁפְכוּ עַל הָאָרֶץ וּבְגִלּוּלֵיהֶם טִמְּאוּהָ. וָאָפִיץ אֹתָם בַּגּוֹיִם וַיִּזָּרוּ בָּאֲרָצוֹת כְּדַרְכָּם וְכַעֲלִילוֹתָם שְׁפַטְתִּים. וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ. וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה (יחזקאל לו, יז-כא).

ואולם עובדה זו מצמיחה גם נחמה – שכן ה' יגאלנו למען קידוש שמו גם אם טרם זכינו להיות נאמנים לו לגמרי, כפי שמודיע הנביא יחזקאל בהמשך דבריו:

לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ה' אלקים לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם. וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם ה' אלקים בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם. וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם (שם פס' כב-כד).

מכאן שכל הדר בחוץ לארץ מחזק את הגויים ואת אמונתם הכוזבת שאין ביכולתו של ה' להביא אותנו לארצנו, ובכך מחלל את שם ה'. לעומת זאת כל הדר בארץ ישראל פועל עם א-ל, ועצם מציאותו כאן היא קידוש ה' מתוך עדות חיה שנצח ישראל לא ישקר ולא יינחם. ה' הבטיח לגאול אותנו – והבטחתו מתקיימת.