הלכות תערובות

בס"ד

התחלתי את פירוש הלכות תערובות, בעזרת השם יתברך, בראש חודש מנחם אב, שהוא יום היארצייט של אמי עליה השלום. יהיו הדברים לעילוי נשמתה.

הקדמה להלכות תערובות

הלכות תערובות דנות באיסור והיתר שהתערבו: מתי האיסור אכן יאסור את ההיתר, ומתי הוא יוגדר כבָטֵל בתוכו (סימנים צ"ח וצ"ט). איסורים שאינם בְּטֵלִים (סימנים ק' עד ק"ב), ודברים שכלל אינם אוסרים (ק"ג עד ק"ד). מה נקרא תערובת, בחם או קר, בכבוש, במלוח, ובשומני (ק"ה). מה דינם של חלקי איסור והיתר שלא התמזגו לגוף אחד, כגון דברים יבשים, או כלים שונים שהתערבו (ק"ט עד קי"א).

הנידונים השונים פוגשים, פעמים רבות, זה את זה. וכדי להורות בהם הלכה, צריך להשתמש במידע שנמצא במקום אחר. בכל מקום כזה, נשתדל להסביר את הנושא, בעזרת השם, בקצרה. וגם נציין לסימן בו נידון העניין בהרחבה, כדי שיובן על בוריו.

צריך לדעת, כי רובם של הלכות אלה, אינן מעשיות כל כך בימינו. הלא במטבחים שלנו, אין בדרך כלל בשר אסור, כי הוא נרכש בחנויות כשרות. בניגוד לעבר, אז נהגו לשחוט כל אחד לעצמו, והיה מצוי שאחת הבהמות או התרנגולות התנבלו, או נתגלו כטריפות.

עם זאת, גם כיום, לאחר השינוי הדרסטי במערכות האוכל, אנו עדיין זקוקים למספר עקרונות חשובים, בעת קניית מאכלים שאינם מושגחים, או עבור הנוסעים לחוץ לארץ, ואינם מצויים במקומות שהמאכלים כשרים, כי הם נוגעים הלכה למעשה. יחד עם זאת, לרובנו, החיים הרגילים כמעט ואינם מזמנים שאלות מעשיות.