סימן תקצ"ט

ליל ראש השנה שחל במוצאי שבת אומרים ותודיענו. ובו סעיף אחד.

בתפילת ערבית של מוצאי שבת מבדילים בין השבת לימים שאחריה. בשבוע רגיל, כאשר הימים  הבאים הם ימי חול, ההבדלה מתחילה במילים "אתה חוננתנו". ובמוצאי שבת שחל בו יום טוב, הנוסח שונה מהרגיל, ומתחיל במילה ותודיענו, וזה נוסחו (נוסח אשכנז):

"וַתּוֹדִיעֵנוּ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ אֶת מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ וַתְּלַמְּדֵנוּ לַעֲשׂוֹת בָּהֶם חֻקֵּי רְצוֹנֶךָ, וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱ-לֹהֵינוּ מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתוֹרוֹת אֱמֶת חֻקִּים וּמִצְוֹת טוֹבִים, וַתַּנְחִילֵנוּ זְמַנֵּי שָׂשׂוֹן וּמוֹעֲדֵי קֹדֶשׁ וְחַגֵּי נְדָבָה, וַתּוֹרִישֵׁנוּ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּכְבוֹד מוֹעֵד וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל. וַתַּבְדֵּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, בֵּין קְדֻשַּׁת שַׁבָּת לִקְדֻשַּׁת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ
וְאֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַּשְׁתָּ, הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְׁתָּ אֶת עַמְּךָ יִשרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתֶךָ".

בנוסח זה, השונה מן הרגיל, מבדילים בין קודש לקודש, כי גם הימים הטובים קדושים. אלא שקדושתם פחותה מן השבת, בה נאסרו כל המלאכות, בעוד שבימים טובים לא נאסרו כל המלאכות. אחר אמירת ההבדלה ב"ותודיענו", מותר לעשות את המלאכות המותרות ביום טוב.

סעיף א

^אראש השנה שחל להיות במוצאי שבת (א), אומרים: ותודיענו (ב).

^אטור בשם אבי העזרי, וכן כתב הרא"ש בסוף ראש השנה.

(א) במוצאי שבת – למעשה, אין יומו הראשון של ראש השנה חל במוצאי שבת. ובהכרח מדובר ביום השני של ראש השנה.

(ב) ותודיענו – כמו בכל הימים הטובים החלים במוצאי שבת. ואף שיש בנוסח זה מספר ביטויים שאינם תואמים את מהותו של ראש השנה, אלא את מהותם של שאר הימים הטובים, כגון חַגֵּי נְדָבָה וַחֲגִיגַת הָרֶגֶל, זה עדיין הנוסח של ראש השנה שחל במוצאי שבת, ואין לחוש לכך.

—————————————————–

וַתּוֹדִיעֵנוּ במוצאי שבת ליל ראש השנה (תקצט)

אֹֹ. אם חל יום שני של ראש השנה ביום ראשון, מבדילים בתפילה ואומרים וַתּוֹדִיעֵנוּ [א].