הלכות סוכה

סימן תרל"ד – שלא תהיה פחות מן שבעה על שבעה, ובו ד' סעיפים.

סימן זה דן בשטח המינימלי של סוכה.

סעיף א

^אסוכה שאין בה שבעה על שבעה (א), פסולה (ב); ^בולענין גודל, אין לה שיעור למעלה.

^אמימרא דרב הונא סוכה ג, א וכפירוש הרא"ש שם ורי"ף בסוף פרק ב ובגמרא טז, א. ^ברמב"ם.  

• שבעה על שבעה – שבעה טפחים על שבעה טפחים, שהם בערך 56 ס"מ על 56 ס"מ.
• פסולה – כי גודל כזה הוא אפילו לא סוכת ארעי.

סעיף ב

^גאם היא עגולה, צריך שיהא בה כדי לְרַבֵּעַ שבעה על שבעה (ג).

^גכרבי יוחנן שם.

• לְרַבֵּעַ שבעה על שבעה – אין די בעיגול סוכה המכיל מספר טפחים של סוכה כשרה (כלומר, ארבעים ותשעה טפחים מרובעים, וזה עיגול בקוטר 7.9 טפחים). אלא עיגול הסוכה צריך להכיל בתוכו אפשרות ליצירת סוכה מרובעת, שבעה על שבעה (וזה עיגול בקוטר של כמעט 10 טפחים, המכיל בשטחו שבעים ושבעה טפחים מרובעים).

סעיף ג

^דיש בה שבעה על שבעה, ונתן בה בגדים לְנָאוֹתָהּ, וממעטים אותה משבעה על שבעה, פסולה (ד).

^דכרב אשי שם י, ב.

• פסולה – מאחר וכבר אין לה שבעה על שבעה טפחים[1].

סעיף ד

^המי שהיה ראשו ורובו בסוכה, וְשֻׁלְחָנוֹ חוץ לסוכה (ה) ואכל, כאילו לא אכל בסוכה (ו), אפילו אם היא סוכה גדולה, גזירה שמא יִמָּשֵׁךְ אחר שֻׁלְחָנוֹ (ז).

^המשנה שם (כח, א) וכבית שמאי.

• חוץ לסוכה – השולחן כולו חוץ לסוכה. אבל אם טפח ממנו בתוך הסוכה, מותר[2].
• כאילו לא אכל בסוכה – זהו פסול דרבנן[3].
• שמא יִמָּשֵׁךְ אחר שֻׁלְחָנוֹ – ולא ישים לב שאינו יושב בסוכה. מציאות כזו יכולה להתרחש בסוכות קטנות יחסית, שנבנו על מרפסת שחלקה מקורה, ומרחב הסוכה צר למדי. במקרה זה, נדרש האדם לוודא שחלק מהשולחן יימצא תמיד תחת הסכך.

שלא תהיה פחות מן שבעה על שבעה (תרלד)

• השטח המינימאלי של סוכה הוא שבעה טפחים על שבעה טפחים (56 על 56 ס"מ) [א].
• אין לאכול בסוכה כשהשולחן בתוך הבית, שמא ימשך אחר שולחנו [ד].

[1] אף כי מצינו לעיל (סימן תרלג סעיף ט) שנויי סוכה התלויים תחת הסכך, אינם ממעטים את גובה הסכך, כאן הדבר שונה. כי בעוד שנויי הסוכה אינם סכך, הסדינים הרי מוגדרים דופן, מאחר וכל דבר כשר לדופן סוכה.

[2] שער הציון ס"ק ו.

[3] ולהרבה פוסקים, מאחר שלא קיים את המצוה כפי שתיקנו חכמים, לא יצא כלל ידי חובה.