הלכות תחומין

סימן ת'

מי שישב לו בדרך לנוח ולא ידע אם הוא בתחום אם לאו, ובו סעיף אחד.

להבנת הסימן צריך להקדים שמיקומו של האדם, בכניסת השבת, הוא הקובע את תחומו, לצורך מדידת 2000 אמה. סימן זה דן באדם המהלך בדרך, ובכניסת השבת חנה בתוך תחום העיר, ולא נכנס אל תוכה. האם מדידת 2000 האמות שלו תיקבע לפי מיקומו הנוכחי, או לפי גבולות העיר, אליה הוא מועיד את פניו.

סעיף א

^אמי שהיה בא בדרך ליכנס לעיר (א) וישב בדרך לנוח וְחָשְׁכָה לו, ולא ידע שהוא בתחום העיר, ואחר כך מצא עצמו בתחומה (ב), קנה שביתה בעיר, ונכנס לתוכה בשבת (ג), ומהלך את כולה וחוצה לה, אלפים אמה לכל רוח (ד). ^באבל אם לא היה דעתו ליכנס למדינה זו, קנה שביתה במקומו (ה) ומשם יש לו אלפים אמה לכל רוח. ואם כָּלִים אַלְפַּיִם אמה ממקום שביתתו בחצי העיר, אינו מהלך בעיר יותר מחציה (ו). הגה: והוא הדין אם היה בדעתו ליכנס לעיר ואמר שביתתי במקומי (ז), נמי דינא הכי (ח) (המגיד פרק כ"ז).

^אמשנה עירובין מה, א וכרבי יהודה. ^בבית יוסף מדברי הרמב"ם והרב המגיד, בפרק כז מהלכות שבת ה"י.

(א)   בא בדרך ליכנס לעיר – וברור שכוונתו לשבות בעיר.

(ב)   מצא עצמו בתחומה – התברר לו, שהוא שוהה בתחומי העיר.

(ג)    ונכנס לתוכה בשבת – הוא אמנם חשב לקנות שביתה במיקומו הנוכחי, אך ברור שזו טעות, כי אילו ידע על סמיכותו הקרובה לעיר, לא היה מתכוון לשבות במקומו.

(ד)   אלפים אמה לכל רוח – כי כל רצונו היה להגיע אל העיר, ומלבד זאת, הוא שוהה בתחומה. לכן יש להחשיבו כמי ששבת בעיר, ויש לו 2000 אמה, לכל רוחות העיר.

(ה)   קנה שביתה במקומו – כי רק במקרה ששם פעמיו אל העיר, וסבר בטעות כי חנה מחוץ לתחומי העיר, ובכל זאת מצא עצמו בתחומיה, רק אז ניתן להניח, שביקש לשבות בעיר. אבל אם רק פסע או נסע לכיוון העיר, ולא התכוון לשבות בתוכה, אין כל משמעות לשביתתו בגבולות תחומי העיר, לפיכך לא ניתן להחשיבו כשובת בעיר.

(ו)     אינו מהלך בעיר יותר מחציה – דין זה חשוב מאוד למעשה. כי למרות שרשאי אדם זה להיכנס אל העיר שבתחומו, אין באפשרותו ללכת יותר מ-2000 ממקומו. ולא הותר ללכת בכל העיר, למרות שדינה כ-4 אמות, וחלק ממנה בתוך תחומו.

עוד נראה, שדין זה נאמר אפילו בעיר מוקפת חומה[1].

אמנם אם העיר מובלעת בתוך 2000 האמות שלו, היא אכן נחשבת עבורו כ-4 אמות[2].

(ז)    ואמר שביתתי במקומי – כלומר, בכניסת השבת החליט לשבות במקום חנייתו, וקבע שאינו נחשב כתושב העיר.

(ח)   נמי דינא הכי – גם הוא דינו כך. שיש לו 2000 אמה בלבד, מהמקום בו שבת בפועל. המחבר מסכים לתוספת זו של הרמ"א.