שולחן ערוך כפשוטו
הלכות יום הכיפורים
סימן תר"ט
הטמנת חמין בערב יום כפור, ובו סעיף אחד.
סעיף א
אמותר להטמין (א) חמין מערב יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים (ב). הגה: ויש אומרים שאין להטמין ביום הכיפורים (ג) (עיין בטור), וכן המנהג במדינות אלו (מהרי"ל).
אטור.
(א) להטמין – פעולת ההטמנה היא כיסוי כלי אוכל חם מכל צדדיו, כדי לשמר את חומו למשך זמן, ולעיתים כדי שיתחמם יותר. כאן למדים אנו כי מותר לעשות כן בערב כיפור כהכנה למוצאי הצום, כדי לאפשר אכילת אוכל חם תיכף במוצאי הצום, ללא טרחה ביום כיפור עצמו.
(ב) למוצאי יום הכיפורים – כי אין שום איסור להכין מיום חול אחד, למשנהו.
(ג) שאין להטמין ביום הכיפורים – לדעה זו הטמנה נראית כמעשה בישול, כי המאכל מוטמן במקום חם, ונראה כמתבשל בכיפור. אין כאן איסור מן הדין, אלא הנהגת חסידות. לכן אם טעו, וטמנו מאכל, מותר לאכלו מיד במוצאי כיפור, כעיקר הדין. ולספרדים מותר להטמין אף לכתחילה.
הטמנת חמין בערב יום כיפור (תרט)
א. מותר להכין אוכל בערב יום כיפור, להשאירו על הפלטה כל הצום, כך שתיכף אחר צאת הצום, יוכלו לאכול מאכלים חמים [א].
ב. חלק מן האשכנזים נמנעים מכך [א].
סימן תר”ה- מנהג כפרות בערב יום כפור
סימן תר”ו- שיפייס אדם חבירו בערב יום כפור
סימן תר”ז- סדר הוידוי במנחה בערב יו”כ
סימן תר”ט- הטמנת חמין בערב יום כפור
סימן תר”י- הדלקת נרות ביום כיפור
סימן תרי”א- שליל יום הכיפורים דינו כיומו
סימן תרי”ב- איסור אכילה ביום הכיפורים ושיעור
סימן תרי”ג- איסור רחיצה ביום כיפור
סימן תרי”ד- דיני סיכה ונעילת הסנדל
סימן תרט”ו- יום הכפורים אסור בתשמיש המטה
סימן תרט”ז- הקטנים מתי יתחילו להתענות
סימן תרי”ז- דין עֻבָּרָה ומניקה ויולדת ביום כיפור
סימן תרי”ח- דין חולה ביום הכיפורים
סימן תרי”ט- סדר ליל יום הכיפורים
סימן תר”כ- מנהג יפה לקצר בתפלת שחרית