באחר מימי אלול האחרונים זכיתי לשוחח עם יהודי יקר על ענייני דיומא. הוא סיפר לי שבכל שנה כשמגיעים ימי הסליחות הוא חש קושי גדול באמירת הווידוי. קשה לו להתחבר להלקאה העצמית הממושכת, כשם שקשה לרבים מאיתנו להתחבר בתשעה באב לכל מנהגי האבלות.
אני דווקא אוהב מאוד את ימי אלול, את החודש הקטן שמכין אותנו לימי הכפרה והסליחה, אך אותו היהודי אמר לי שהחודש הזה "כבד עליו". הוא הרגיש שההגעה לבית הכנסת לאמירת סליחות גורמת לו למרירות, ושיום כיפור בכללותו משרה עליו מועקה. ניסיתי להבין ממנו מהו מקור המועקה, ומתוך ליבון הדברים התחלנו לדבר על רגשות אשמה.
5.00₪
