הלכות סוכה

סימן תרל"ו – דין סוכה ישנה, ובו ב' סעיפים.

לעיל בסימן תרכט, למדנו על המושג "גזירת תקרה". כלומר, במקרה וחזותו של תקרת הסוכה מזכירה יותר מבנה רגיל, אסרוהו חכמים. סימן זה בנוי על החשש האמור.

סעיף א

^אסוכה ישנה, דהיינו שעשאה קודם שֶׁיִּכָּנְסוּ שלשים יום שלפני החג, כשרה (א) ^בובלבד שֶׁיְּחַדֵּשׁ בה דבר עַתָּה בְּגוּפָה (ב) לשם החג, ^גואפילו בטפח על טפח סַגֵּי, אם הוא במקום אחד (ג); ^דואם החידוש על פני כולה, סַגֵּי אֲפִלּוּ כָּל דְּהוּ (ד); ^הואם עשאה לשם החג, אפילו מִתְּחִלַּת השנה (ה), כשרה בלא חִדּוּשׁ (ו).

^אמשנה סוכה (ט, א) וכבית הלל. ^בהרא"ש שם בשם הירושלמי. ^גכדאמרי חבריא שם. ^דכרבי יוסי שם.  ^השם במשנה ואפילו לבית הלל, ונפקא מינה שאין צריך לחדש בה דבר, תוספות.

• כשרה – כי אף שלא נבנתה עבור המצוה, די בכך שנעשתה לצל, וכמקום מגורים ארעי.
• שֶׁיְּחַדֵּשׁ בה דבר עַתָּה בְּגוּפָה – כלומר אף שאין צורך לבנות מחדש את כל הסוכה, לשם מצוה. בכל זאת יש חובה לעשות משהו, לשם המצוה. ואם לא עשה, הסוכה פסולה מדרבנן, כי אינה נראית כסוכה, אלא כמבנה שמשתמשים בו כל השנה[1].
• אם הוא במקום אחד – די בהוספת מעט סכך, או בהרמת סכך בגודל טפח על טפח, והחזרתו למקומו, מיד אחר כך.
• סַגֵּי אֲפִלּוּ כָּל דְּהוּ – אין חובה להרים דווקא טפח, אלא די בפחות מכך. כגון, אם יש ענף ארוך ודק, די להרימו ולהשפילו, ובכך הסוכה מוכשרת.
• אפילו מִתְּחִלַּת השנה – כלומר, אפילו חלף זמן רב מהקמתה.
• כשרה בלא חִדּוּשׁ – ואם עשאה לפני סוכות שעבר, צריך לחדש בה דבר[2].

סעיף ב

^ויוֹצֵר כְּלֵי חֶרֶשׂ שיש לו שתי סוכות (ז), זו לפנים מזו, ועושה קְדֵרוֹתָיו בפנימית, ומוכרם בחיצונה, הפנימית אינו יוצא בה ידי סוכה, כיון שהיא דירתו כל השנה, אינו ניכר שֶׁדָּר בה לשם מצוה (ח); והחיצונה יוצא בה, שהרי אינו דר בה כל השנה (ט).

^ומימרא דרב לוי משום רבי מאיר (ח, ב) וכפרוש רש"י שם.

• שיש לו שתי סוכות – ולשתיהן כל התנאים הנדרשים להכשרת סוכה, הן בדפנות, והן בתקרה העשויה מגידולי קרקע תלושים, שאינם מקבלים טומאה.
• אינו ניכר שֶׁדָּר בה לשם מצוה – וזה פסול מדרבנן. לכן אם יחדש בה דבר, תוכשר סוכתו.
• שהרי אינו דר בה כל השנה – ובימי הסוכות, כיון שדר בה, ניכר שהפך מקום זה למגוריו הארעיים.

דין סוכה ישנה (תרלו)

• סוכה שלא נבנתה לשם סוכה, צריך לחדש בה דבר (אף שהמבנה עונה על כלל הדרישות ההלכתיות בסוכה), כגון הרמת הסכך והנחתו מחדש. ודי בהרמת סכך בגודל טפח על טפח, או ברצועת סכך הנמשכת לאורך הסוכה כולה, אף אם רוחבה דק מאוד [א].
• פסול זה הוא מדרבנן [הערה 1], אבל פוסל את הסוכה אף בדיעבד [א].
• אם עשאה בתוך שלושים יום לפני החג, אינו צריך לחדש בה דבר [א].

[1] כך דעת המחבר. אמנם יש מי שחלק על פסיקה זו, כי אם נדרשת עשיה לשם מצוה, מדוע די בטפח על טפח. ואם לא נדרשת עשיה זו למצוה, מה יש בעשיית טפח על טפח. על כן כתב המשנה ברורה, שאין כאן אלא הידור לכתחילה. אמנם כאמור, לדעת הבית יוסף, זה פוסל בדיעבד.

יתכן, כך נראה לי, שהפסול נובע מן המושג "גזירת תקרה", שגם הוא מדרבנן (ומעכב, כמו במקומות רבים, שדין דרבנן מעכב). וכמו שבתקרת בית, אם לא עושים שום דבר, הרי היא נראית ממש כבית רגיל, ללא מראה סוכה, וזה גרם לחכמים לאסרו, והוא הדין כאן.

נוסף על כך, גם בסוכה שנבנתה לשם סוכה ממש, אלא שנותרה על עומדה כל השנה, צריך לחדש איזה דבר, ויש חולקים. עוד נחלקו, לדברי האומר צריך לחדש בה דבר, מה דינה של סוכה המכוסה גג, אותו מסירים קודם החג. האם ניתן להגדיר את הסרת הגג כמעשה שיוצר היכר, אם לאו.

לכתחילה, יעשה היכר בגג עצמו, ואם הדבר קשה לו, יסתפק בהסרת הגג.

[2] מ"ב ס"ק ז. ויש חולקים ועיין בהערה הקודמת.