הלכות סוכה

סימן תרס"א – ובו סעיף אחד.

בחוץ לארץ, נחגג כל יום טוב שני ימים. סדר הברכות של הקידוש ביום הראשון הוא, בורא פרי הגפן, מקדש ישראל והזמנים, לישב בסוכה, ולבסוף שהחיינו. בסימן זה נלמד על סדר הברכות של היום השני.

סעיף א

^אבליל יום טוב שני אומר קידוש (א), וּזְמַן אחריו מיד, ואחר כך ברכת סוכה (ב). (זו דעת הרא"ש וכן ראוי לנהוג (ג)).

^ארא"ש בפרק ד דסוכה בשם יש מן הגדולים אהא דא"ר יהודה סוכה ואחר כך זמן שם נו, א.

• אומר קידוש – הכוונה לשתי ברכות. בורא פרי הגפן, ומקדש ישראל והזמנים.
• ואחר כך ברכת סוכה – בליל יום טוב שני משתנה סדר ברכות הקידוש. ברכת הזמן, כלומר שהחיינו, מוקמה לפני לישב בסוכה. אבל ביום הראשון היא נאמרת בסוף, כדי שתאמר גם על קדושת היום, וגם על מצות סוכה. אבל ביום השני אין מברכים שהחיינו על הסוכה, כי תיאורטית, ניתן לאמרה על בניית הסוכה. וכיון שביום הראשון אמרו שהחיינו, נפטרה חובת הברכה על בנייתה. אבל היום טוב השני נחגג בהנחה שהיום הראשון היה יום חול. נמצא כי היום השני הוא הראשון, ובו מתחיל החג. וכיון שעל החג החדש עדיין לא נאמרה ברכת שהחיינו, אומרים זאת תיכף אחר הקידוש.
• וכן ראוי לנהוג – אף שיש דעות הסוברות שאין לשנות בין יום ראשון ליום שני, מורה הרמ"א שההלכה היא כדעת המחבר.