הלכות סוכה

סימן תרנ"ז – ובו סעיף אחד.

חכמים הטילו חובה על כל אב בישראל לחנך את ילדיו לקיום המצוות כולם, בין של תורה ובין של חכמים, הכל לפי גילו, התפתחותו, וחכמתו של הילד. וזה כלול במצוה ללמד את הילדים תורה[1], כמו שאנו אומרים מידי יום "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ".

סימן זה דן מתי חלה חובת חינוך הבן, בנוגע למצות ארבעה מינים.

סעיף א

^אקטן היודע לְנַעְנֵעַ לוּלָב כְּדִינוֹ (א), אביו חַיָּב לִקְנוֹת לוֹ לוּלָב כְּדֵי לְחַנְּכוֹ בְּמִצְווֹת.

^אמשנה סוכה מב, א.

• לנענע לולב כדינו – ילד שמבין כי נטילת הלולב הוא מעשה מצוה, ויודע כיצד להחזיק לולב בלא לפסלו, חייב אביו לרכוש עבורו ארבעה מינים. אם הוצאה זו קשה עליו, יעביר לו, לכל הפחות, את הלולב שלו, אחר שקיים את המצווה, וכך יקיים את חובת החינוך. אבל אם ניתן, כדאי להתאמץ ברכישת מצוות לילדיו, כי המסירות עבור מצוות, עושה עליהם רושם חזק.

 חינוך ילדים במצות לולב (סימן תרנז)

• חכמים הטילו חובה על כל אב בישראל, לחנך את ילדיו לקיום המצוות כולם, בין של תורה ובין של חכמים. כמובן שהחינוך צריך להיות מותאם לגילו, התפתחותו, וחכמתו של הילד. תקנתם זו כלולה בחובה מן התורה ללמד תורה לילדים, כמו שאנו אומרים מידי יום "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ" [הק].
• על האדם לחנך את בנו במצוות לולב, מרגע שמסוגל להחזיק ולנענע לבד [א].
• ראוי לקנות לו ארבעה מינים שיהיו שייכים לו, ולא להסתפק בהעברת המינים שלו לידי בנו [א].

[1] התורה החילה חובה על כל אב ללמד תורה לבניו, ופשוט שתכלית הלימוד הוא לצורך קיום צווי התורה. ניתן להסיק ממילא, שמצווה זו מלמדת על חובת חינוך הילדים, לקיום המצוות.