אור היהדות - לדרכו החינוכית של הגרי"א בוצ'קו זצ"ל

לדרכו החינוכית של הגרי"א בוצ'קו זצ"ל

ראש ישיבת עץ-חיים, מונטרה.

ישיבת "עץ־חיים" נוסדה לפני שבעים וחמש שנה בעיירה מונטרה על חוף אגם ג׳נבה – שוויץ, על ידי הגאון רבי אליהו ירחמיאל בוצ׳קו זצ״ל. כאשר נוסדה הישיבה היה הרעיון כי צעירי ישראל יתמסרו ללימוד תורה וישאפו לגדלות בתורה, חזון לא נפרץ בקרב יהדות מערב אירופה בכלל ויהדות שוויץ בפרט. גם יהודים שומרי תורה ומצוות לא העלו בדעתם כי בניהם יקדישו שנות חיים ללימוד תורה במוסד ישיבתי בו עוסקים בלימוד תורה בלבד. האידיאל של תלמיד חכם לא דבר אל לב יהודי מערב אירופה. בארצות אלה לא היה קיים מוסד תורני ישיבתי כדוגמת ישיבות מזרח ומרכז אירופה.

הגרא״י בוצ׳קו, "בחוד ישיבה" מליטא הופיע וקרא את הנוער השויצרי אל דגל התורה. למרות הקשיים ואבני הנגף שערמו על דרכו בתחילה, קריאתו נענתה. הנוער החל להמשך אל אור התורה. הישיבה אשר ראשיתה היה מצער הלכה והרחיבה את גבולה. חל שינוי בתפיסת העולם של היהדות האורטודוקסית במערב אירופה. פירות השינוי, דורות של לומדי תורה, תלמידי חכמים בקהילות המערב מכח ההשפעה של מוסד תורני זה. זכתה ישיבת עץ־חיים במונטרה כי תהיה המקום היחיד במרחבי אירופה בו לא פסק קול התורה גם בשעות האיומות והנוראות של חורבן היהדות בתקופת השואה. לצערנו הרב היה מספר הניצולים מועט ביותר ביחס לחורבן הנורא.

הרב בוצ׳קו היה חניך ישיבות תנועת המוסר מיסודו של רבי ישראל מסלנט זצ״ל. הוא למד בישיבת נווהרדוק. ה״סבא מנווהרדוק״ – רבי יוסף הורוביץ זצ״ל פתח כוון חנוכי יחודי במסגרת תנועה זו.

יסודות החינוך של תנועה זו, אשר השפיעה השפעה גדולה בישיבות ליטא ופולין לפני חורבנן והמשך השפעתה בישיבות ארץ ישראל וארה״ב, היו נר מדריך לפעילותם החינוכית של הרב בוצ׳קו. הוא הבין כי יש לפעול על פי היסודות תוך חידוש אמצעים ודרכים אשר יתאימו לנוער המערב אירופי ולתקופה. כך היא המרה הנכונה בתחום החינוך, ראוי לפעול על פי עקרונות יסוד קבועים תוך שימוש והתאמה של אמצעים ודרכים מתחדשים. נעמוד בזה על כמה מן העקרונות אשר הנחו את הרב בוצ׳קו בפעילותו.

מרכז ענינה החינוכי של תנועת המוסר הוא היחיד. המאמץ החינוכי מופנה אל היחיד ביחידותו. כל יחיד הוא עולם מלא. לפיכך, יש להכיר את נפשו של כל יחיד, את היחוד של הכחות הנפשיים הגלויים והנסתרים הפועלים בה. "לפיכך נברא האדם יחידי בעולם … להגיד גדולתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה … (שהוא) טובע את כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהם דומה לחברו" וכו׳ (משנה סנהדרין ד, ה). גם אם יודעים אנו כי כחו של הכלל הוא מעבר לסך כל הכחות המצורפים,

לא יבנה הכלל אלא מצירוף היחידים שהגיעו לשלמותם בתהליך חינוכי מכוון כלפי כל אחד ואחד. המטרות הצבוריות, החברתיות הכלליות, יושגו אך ורק מתוך תקונם של היחידים. על כן, הפניה חייבת להיות אל כל יחיד ביחודו.

ועוד, התהליך החינוכי הוא תהליך ממושך, מתמיד ועקבי. אין להסיר את הדעת אף לרגע מן התהליך. המחנך חייב לפעול בכל עת ובכל שעה. המחנך פועל בעצם הויתו בכל רגע. רבי עקיבא ראה את אבן הבאר החקוקה "אמר מי חקק אבן זו, אמרו לו, לא המים שתדיר נופלים עליה בכל יום, עקיבא אי אתה קורא (איוב יד): ׳אבנים שחקו מים׳", וכו׳ (אבות דרבי נתן ו, ב). הפעולה החינוכית היא בלתי פוסקת "בכל יום ויום", כך היא חוקקת בנפש. חינוך אינו אקט חד־פעמי ראוותני, רועש. לא ברעש יבוא המחנך אל נפש החניך. מחנכי תנועת המוסר "שוחחו" עם כל יחיד ויחיד גם כאשר דברו בצבור.

עקרון נוסף, נדרשת התמסרות מלאה של החניך. הוא נדרש כל כולו ללא שיור. התורה יכלה לחקוק בלבו של האדם "אם הוא אדם כזה שלוקח את התורה לא לשום מטרה אחרת ולא לשום חשבון זר, כי אם שתחקוק את לבו כמו המים את האבן" (רבי יוסף הורוביץ, מדרגת האדם, מאמר ברור המדות, מהדורה ד׳ ירושלים תש״ל עט׳ צח). בתקופת לימודו בישיבה נדרש התלמיד להמסרות מלאה אך ורק למטרה אחת – השתלמות אישית מתוך השפעתה של תורה. רק כך פועלת עליו התורה "עד שיתהפך לבו לטובה" (שם). בזמן השתלמותו בישיבה אין לו לתלמיד אלא ד׳ אמות של לימוד. כמידת התמסרותו למטרתו זו בעת לימודו כך תהיה מידת השפעתו בכל תחומי החיים לאחר מכן. הרב בוצ׳קו הסביר כי עקרון זה חל גם על הגדולים ביותר כישראל. הוא הסביר כי רבן יוחנן בן זכאי בכה לפני פטירתו כשנכנסו אליו תלמידיו על אותן השנים שלא הקדיש לתורה ועל כן לא מיצה את מלוא יכלתו. מוסיף הרב בוצ׳קו "מוסר השכל שעלינו ללמוד אם הוא רבן יוחנן בן זכאי אביר הרועים, נר ישראל, עמוד הימיני, שלא הניח דבר שלא למד, בכל זאת לפני פטירתו בכה בדמעות שליש על שלא זכה ללמוד יותר ולזכות אחרים אנן מה נעני אבתריה"…

הרב א״י בוצ׳קו הרחיב והעמיק. תחום ההשפעה של התורה אינו היחיד בלבד. התורה משפיעה על כלל ישראל. חזקיהו המלך "נעץ חרב" בבית המדרש. התורה, בית המדרש, היא החרב אשר מגינה על עם ישראל. רבן יוחנן בן זכאי הקים את "מבצר יבנה וחכמיה". בית המדרש הוא המבצר אשר מגן על עם ישראל הן מהמתנכלים החיצוניים והן מן החתרנים הפנימיים.

זאת ועוד, התורה משפיעה על העולם כולו. "אמר רבי יהושע בן לוי מאי דכתיב (שיר השירים ה, יג): ׳לחייו כערוגות הבושם׳, כל דיבור ודיבור שיצא מן הקב״ה נתמלא כל העולם כולו בשמים" (שבת פח,ב). במעמד הר־סיני פנה הקב״ה אל העולם כולו. עם ישראל נושא התורה צריך להיות מוכן ומסור בכל עת לתפקידו הכלל אנושי.

הגרא״י בוצ׳קו התמסר התמסרות מלאה לתפקידו החינוכי, התמסר לכל יחיד לחנכו ולגדלו לתורה ולתעודה. הוא לא הסיח דעתו אף לרגע מתפקידו. הצלחת

מפעלו החינוכי נבעה מכח הסגולה היהודית של אישיותו. רבים היו המרכיבים של אישיותו היהודית. גדולתו התורנית ויראתו אשר התבטאה בכל הליכות חייו, גדולתו במעשה צדקה וחסד, דאגתו לכלל ולכל פרט, נועם אישיותו וקסמה, היותו תוכו כברו, יכלתו להבין את נפש הצעירים וללמוד את דרכי התקשורת הנאותות לזמן ולמקום. המבנה והסדר ההגיוני של שיחותיו, אהבתו ללא שיור לכל תלמיד ואדם. כן ראוי להזכיר את סיועה של הרבנית ז״ל אישיות אצילה אשר היתה לאם לכל צעיר אשר עבר את סף הישיבה ואת סף ביתו של ראש הישיבה.

בכח כל אלה היה הרב א״י בוצ׳קו לאחד מגדולי המשפיעים בדור. הוא התעלם מן הספקנים ומן המלעיגים וצעד בבטחה במסילה אשר סלל אל המטרה אשר הציב – להגדיל תורה ולהאדירה.

צבי א. נויגרשל