הלכות ראש חודש
סימן תכ"ד - דין הזכרת יעלה ויבוא בברכת המזון
סימן תכ"ד
דין הזכרת יעלה ויבוא בברכת המזון, ובו סעיף אחד.
סעיף א
אמזכירין יעלה ויבא בברכת המזון (א), בואם לא אמר, אין מחזירין אותו (ב). ואם נזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב, גאומר: ברוך שנתן ראש חודש לעמו ישראל לזכרון (ג). הגה: ועיין לעיל סימן קפח סעיף ז (ד).
אשבת כד, א וכרב דתניא כוותיה. במימרא בברכות מט, ב. גציינתיו בסימן קפח סעיף ז.
(א) יעלה ויבא בברכת המזון – בברכת "רחם וכו' בונה ירושלים". כי ביעלה ויבוא מתחננים על הגאולה, ומתאים לאומרה בברכת "רחם", שגם היא תחינה, לבניית ירושלים מחדש.
(ב) אין מחזירין אותו – כי אין חובה לאכול לחם בראש חודש. נמצא כי תוספת זו, אינה מחויבת. ואם שכח לאומרה, אינו צריך לחזור. מה שאין כן בתפילה, שההזכרה בה חובה. ואם לא אמר בה יעלה ויבוא, לא קיים את המוטל עליו, וחייב לחזור.
(ג) לזכרון – כל זמן שלא החל בברכת הטוב והמטיב, עדיין לא הסתיימה לגמרי ברכת בונה ירושלים. ויאמר משפט זה, ללא שם ומלכות.
(ד) לעיל סימן קפח סעיף ז – שם מבואר, שיש לומר משפט זה, ללא שם ומלכות, לא בפתיחה ולא בחתימה[1].
דין הזכרת יעלה ויבא בברכת המזון (תכד)
א. מזכירים יעלה ויבוא בברכת המזון, בברכת רחם על ירושלים [א].
ב. אם לא אמר, אינו צריך לחזור [א].
[1] המשנה ברורה שם (וגם בס"ק ב כאן, נקט בדעה זו), הביא פוסקים רבים, לדעתם צריך לפתוח בשם, וכך פסק למעשה. אמנם ערוך השולחן נקט, שאין לברך נגד דעת המחבר והרמ"א, וספק ברכות להקל.
הלכות ראש חודש תי"ז-תכ"ח
סימן תי"ח – דין תענית בראש חודש
סימן תי"ט – דין סעודת ראש חודש
סימן ת"כ – אם הנשים יכולות לקונן בראש חודש
סימן תכ"א – קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה
סימן תכ"ב – סדר התפילה והלל בראש חודש
סימן תכ"ג – סדר קריאת התורה בראש חודש
סימן תכ"ד – דין הזכרת יעלה ויבוא בברכת המזון
סימן תכ"ה – דיני ראש חודש שחל להיות בשבת
סימן תכ"ו – דין ברכת הלבנה וזמנה
סימן תכ"ז – כראש חודש שני ימים, היאך כותבין בשטרות