הלכות ראש חודש
סימן תכ"ז - כשראש חודש שני ימים, היאך כותבין בשטרות
סימן תכ"ז
כשראש חודש שני ימים, היאך כותבין בַּשטרות, ובו סעיף אחד.
ראש חודש נמשך לפעמים יומיים. עובדה זו עוררה דיון, כיצד לכתוב תאריך, בחוזים הנחתמים בראש חודש.
סעיף א
אכשראש חדש שני ימים, כותבין בשטרות ביום הראשון: ביום ראש חודש שהוא יום שלשים, לְחֹדֶש שעבר (א). (וְהַמִּנְיָן לַחֹדֶש מיום השני, וכותבין בו באחד לַחֹדֶש (ב)) (טור). הגה: כשמעברין השנה, כותבין באדר ראשון: אדר, סתם, ובשני: אדר השני (ג) (טור).
אטור, וכן כתב באבן העזר סימן קכו, בשם רבנו פרץ.
(א) שהוא יום שלשים לחדש שעבר – כגון "ראש חודש ניסן, שהוא יום שלושים לחודש אדר".
(ב) וכותבין בו באחד לַחֹדֶש – כגון "ביום אחד, לחודש ניסן".
(ג) ובשני: אדר השני – יש חולקים וסוברים שאדר סתם, הוא אדר שני. לכן למעשה, נכון לפרט אדר הראשון, ואדר השני. וכך נוהגים היום, כשממלאים פרטים בכתובה[1].
[1] ולגבי כתיבת התאריך בגט, עיין באבן העזר, סימן קכו.
הלכות ראש חודש תי"ז-תכ"ח
סימן תי"ח – דין תענית בראש חודש
סימן תי"ט – דין סעודת ראש חודש
סימן ת"כ – אם הנשים יכולות לקונן בראש חודש
סימן תכ"א – קריאת ובראשי חדשיכם בפסוקי דזמרה
סימן תכ"ב – סדר התפילה והלל בראש חודש
סימן תכ"ג – סדר קריאת התורה בראש חודש
סימן תכ"ד – דין הזכרת יעלה ויבוא בברכת המזון
סימן תכ"ה – דיני ראש חודש שחל להיות בשבת
סימן תכ"ו – דין ברכת הלבנה וזמנה
סימן תכ"ז – כראש חודש שני ימים, היאך כותבין בשטרות