הלכות ראש חודש

קיצור ההלכות המעשיות שבשו"ע וברמ"א

קיצור ההלכות המעשיות שבשו"ע וברמ"א

הלכות ראש חודש (סימנים תיז – תכח)

א. הלכות ראש חודש (סימן תיז)

1.        ראש חודש מותר בעשיית מלאכות [א].

2.        יש מקומות שנשים נוהגות להימנע ממלאכות מסוימות, הדורשות טרחה רבה [ב].

3.        עם זאת, אין זה איסור, אלא מנהג שלא מחייב [ב].

ב. דין תענית בראש חודש (סימן תיח)

1.        אסור לצום בראש חודש [א].

2.        מותר להתענות תענית חלום, אלא שצריך לצום יום אחר, מפאת העובדה שצמו בראש חודש [ה].

ג.  דין סעודת ראש חודש (סימן תיט)

1.        מצוה להרבות בסעודה בראש חודש. ובעיקר ביומו.

ד.  דיני הספד בראש חודש (סימן תכ)

1.        אין להספיד בראש חודש (ד).

2.        מותר להספיד תלמיד חכם, אם חל יום קבורתו בראש חודש (ד).

3.        אין לעורר מריבה מול אבלים המבקשים להספיד את מתם בראש חודש, אלא ישתדלו למעט (ד).

4.        הספרדים נוהגים לומר בראש חודש את צידוק הדין, ואת הקדיש המיוחד לאבלים, והאשכנזים נמנעים [ב].

ה. קריאת "ובראשי חדשיכם" בפסוקי דזמרה (סימן תכא)

1.        בבוקר ראש חודש, נהגו בני אשכנז לקרוא, יחד עם קריאת פרשיות הקורבנות, גם את פסוקי קורבן ראש חודש. אך מנהג הספרדים שלא לאומרו [א].

ו.    סדר התפלה והלל בראש חודש (סימן תכב)

1.        בשלושת העמידות של ראש חודש, מוסיפים יעלה ויבוא, בברכת רצה [א].

2.        אם שכח להזכיר יעלה ויבוא בלילה, אינו חוזר [א].

3.        אם שכח בשחרית או במנחה, עליו לחזור [א].

4.        אם שכח ועדיין לא התחיל ברכת מודים, אומרו במקום שנזכר [א].

5.        אם נזכר קודם שסיים את העמידה, חוזר לרצה [א].

6.        אם לא נזכר עד שסיים את העמידה, חוזר לתחילת העמידה [א].

7.        למנהג אשכנז, המסתפק אם אמרו אם לאו, אינו חוזר. אך למנהג הספרדים, עליו לחזור [א].

8.        לאחר העמידה, קוראים הלל בדילוג [ב].

9.        למנהג אשכנז מברכים על הלל, ולמנהג הספרדים אין מברכים [ב].

10.     חלק מקהילות הספרדים נהגו ששליח הציבור מברך. (יז)

11.     במקום שאין מנהג ברור, לא יברכו (יז).

12.     אין לשוחח בעת קריאת ההלל [ה].

13.     אם שוחח באמצע הלל, ימשיך מן המקום שהפסיק [ה].

14.     מותר להפסיק באמצע הלל, כדי לענות ברכו, קדיש, או קדושה (כז).

15.     יש לקרוא את ההלל מעומד [ז].

ז.    סדר קריאת התורה בראש חודש (סימן תכג)

1.        בראש חודש קוראים בתורה את הפרשיה של קרבן התמיד, עד סוף הפרשיה של קורבנות ראש חודש, שבפרשת פנחס [א].

2.        ארבעה עולים לתורה בראש חודש, ואין לגרוע או להוסיף [א].

3.        מתפללים גם תפילת מוסף [ג].

4.        נוהגים לחלוץ את התפילין, לפני תפילת מוסף [ד].

ח. דין הזכרת יעלה ויבא בברכת המזון (סימן תכד)

1.        מזכירים יעלה ויבוא בברכת המזון, בברכת רחם על ירושלים [א].

2.        אם לא אמר, אינו צריך לחזור [א].

ט. דיני ראש חדש שחל להיות בשבת (סימן תכה)

1.        כאשר חל ראש חודש בשבת, מוסיפים יעלה ויבוא בברכת רצה, בערבית שחרית ומנחה [א].

2.        בתפילת מוסף מוסיפים תפילה מיוחדת, הכוללת בתוכה הן את מוספי השבת, והן את מוספי ראש חודש [ג].

3.        בשבת ראש חודש, ובשבת ערב ראש חודש, קוראים הפטרה מיוחדת [ב].

י.      דין ברכת הלבנה וזמנה (סימן תכו)

1.        יש לברך את ברכת הלבנה, בתחילת החודש [א].

2.        אין לברך בטרם יחלפו שבעה ימים [ד].

3.        לכתחילה נוהגים לברך במוצאי שבת, כשלבוש בבגדים נכבדים ונעימים [ב].

4.        אבל אם יש חשש שהעננים יכסו את מראה הלבנה, אין להמתין עד מוצאי שבת [ב].

5.        יש נוהגים לברך את הלבנה, לאחר שלושה ימים מן המולד (כא).

6.        אין לברך אלא בלילה, כשנהנים מאורה [א].

7.        לכתחילה, אין לברך על הלבנה תחת הגג. אבל חולה רשאי [ד].

 

דילוג לתוכן