חובת לבישת טלית קטן והוצאת הציציות

4. על הבגדים או מתחת הבגדים

השולחן ערוך סובר כדבר פשוט, שאת הטלית קטן צריך ללבוש דווקא מעל הבגדים, כדי שיוכל לראות את הציציות, כמו שכתב (אורח חיים סימן ח, סעיף א):

עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו, כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות.

אמנם כנגד שיטת המחבר, קיימת שיטת המקובלים, כפי שהביא המגן אברהם, ולפיהם צריך ללבוש את הטלית קטן, דווקא מתחת הבגדים. אלא שכיון שלשיטת השולחן ערוך צריך לראות את הציציות, כתב שאת הטלית קטן ילבש מתחת הבגדים, אך הציציות עצמן חייב להוציאן מחוץ לבגדים, כלשונו (מגן אברהם סימן ח ס"ק יג):

ויזכור – ובכתבים (ספרי קבלה של הארי ז"ל) דטלית קטן דוקא תחת בגדיו עיין שם[1], ונראה לומר דצריך שיהיו הציצית מבחוץ, ודלא כאותם שתוחבין אותן בהכנפות, וזו היא מה שכתוב בגמרא (מנחות מא, ב) אין ציצית אלא יוצא.

כך פסק גם המשנה ברורה, ואף הוסיף ביקורת חריפה, על התוחבים את פתילות הציצית, תחת בגדיהם (שם ס"ק כו):

יראהו – כמה דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וגו' ואותן האנשים המשימין הציצית בהמכנסים שלהם, לא די שמעלימין עיניהם ממאי דכתיב וראיתם אותו וזכרתם וגו', עוד מבזין הן את מצות הש"י, ועתידין הן ליתן את הדין על זה.

ומה שאומרין שהולכים בין הנכרים, לזה היה די שישימו הציצית בתוך הכנף. ואילו היה להם איזה דורון ממלך בשר ודם, שחקוק עליו שם המלך, כמה היו מתקשטין בו לפני האנשים תמיד. וקל וחומר בציצית, שמרמז על שם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, וכדלקמן בסימן כ"ד סעיף ה, כמה מתכבד האדם הנושא שמו עליו. ואמרו חז"ל (מנחות מג, ב) הזהיר במצות ציצית זוכה ורואה פני השכינה. ומשמע מן הכתובים, דהיהודים שישארו לעת קץ יהיו מצויינים במצוה זו, כמה דכתיב (זכריה ח, כג) ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים, והחזיקו בכנף איש יהודי וגו'. ואמרו חז"ל על זה (שבת לב, ב) כל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים וכו'.

כשאני קורא את דברי המשנה ברורה, ברור גם לי, כי אכן ראוי להוציא את הציציות. ובכל זאת קשה לי מדוע נקט בסגנון חריף כל כך. הלא ראינו בהלכות תשעה באב (אורח חיים סימן תקנד סעיף יז ברמ"א), שהמתביישים ללכת בין הגוים ללא נעליים, רשאים לנעלם. למרות שזהו איסור המפורש בגמרא, ואינו חומרא כלל. בכל זאת ההלכה מתייחסת בהבנה למי שמתבייש. על אחת כמה וכמה בלבישת טלית קטן, שמעיקר הדין אינו חיוב, ואדרבה, צריך לחזק כל מי שלובשם, אף אם אינו מחמיר להוציא אותם.

זאת ועוד, הלא אין הסכמה בין הראשונים על המקור המחייב להוציא את הציצית. כפי שהביא הרב עובדיה יוסף (יחווה דעת חלק ב, סימן א) מדברי בעל העיטור, החולק על רבינו יצחק בן מרן הלוי המחייב ללבוש את הטלית קטן, על הבגדים:

הרב בעל העיטור (בהלכות ציצית סוף החלק השלישי), הביא תשובת רבינו יצחק בן מרון הלוי, שהשיב, שאלו המכסים הטלית תחת המקטורן, אינם מקיימים מצות ציצית כהלכתה, שהרי כך נאמר: גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה, כלומר, שהטלית שיש בה ציצית תהיה על בגדיו. ולכן הרוצה לקיים מצות ציצית מן המובחר, צריך ללבוש הטלית על מלבושיו. אולם הרב בעל העיטור שם כתב לחלוק על זה, והסביר שאין שום ראיה לזה מהכתוב שאמר על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה, שכבר דרשוהו חז"ל לדרשות אחרות.

הרי כי לדעת רבינו יצחק בן מרן הלוי, הפסוק "על ארבע כנפות כסותך" מלמד שהציצית צריכה להיות מעל המלבוש. אבל בעל העיטור חלק עליו וסבר שאין ראיה מן הפסוק, כי חכמינו ז"ל דרשוהו לענינים אחרים. ולפי זה, אין מקור המחייב את הוצאת הציציות.

גם המקור שהביא המגן אברהם עצמו מהגמרא (מנחות מא, ב) "אין ציצית אלא יוצא", אינו מוכרח שמחייב את הוצאת הציצית.

אלא כפי שהסבירו החולקים עליו שהכוונה היא, שלא להכניס את הציציות בתוך מכפלת הטלית. אבל אין להוכיח מכאן שצריך ללבוש את הטלית קטן על הבגדים.

ומה שכתב המחבר שצריך ללבוש טלית קטן על הבגדים, בגלל שכתוב "וראיתם אותו", גם דוחים, משום שבגמרא (מנחות מג, ב) פירשו פסוק זה בכמה אופנים, כגון לעניין זמן המצוה. שאינו אלא ביום, בזמן שאפשר לראותם. ולא אמרו שם, שחובה לראותם.

והרב עובדיה יוסף גם מביא דברי המקובלים.

והגאון המקובל רבי חיים ויטאל בשער הכוונות (דף ז ע"ב), העיד בגודלו על רבינו האר"י זצ"ל, שהיה לובש הטלית קטן מתחת לכל מלבושיו על החלוק. ושאותם המתייהרים ללבוש טלית קטן על כל בגדיהם טעות גדולה היא בידם, ושזה הוא היפך האמת ע"כ… ומאחר שהמקובלים הדגישו בדבריהם שהלובשים טלית קטן על בגדיהם טועים טעות גדולה, ושהוא היפך האמת, ואילו מרן לא כתב שיש ללובשו על בגדיו אלא על צד היותר טוב, ולא לעיכובא, לכן פשט המנהג ללבוש הטלית קטן תחת בגדיו, כי ידוע שמנהגינו בכל כיוצא בזה ללכת אחר הוראות רבינו האר"י ז"ל, גם בזמן שמרן השלחן ערוך רוח אחרת עמו, וכמו שכתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן מו אות יא)…

מאחר שנתברר כי אין מקור שבהכרח מחייב להוציא את הציצית מעל הבגדים, כי גם המקור "על ארבע כנפות כסותך", אינו מוכרח. וגם הגמרא "אין ציצית אלא ביוצא" אינה בהכרח מלמדת כן. ואף הפסוק "וראיתם אותו", שמזכיר לשון ראייה בציצית, אינו בהכרח מלמד זאת. מעתה יש לתמוה, מדוע פסק המחבר, ללבוש את הטלית על הבגדים. הלוא אין ספק שכל המקורות היו כספר פתוח לפניו, וגם הוא ידע מה התכוונו חז"ל כשאמרו "אין ציצית אלא ביוצא", ושלמדו מ"וראיתם אותו" שצריך ללבוש אותם ביום.

לכן נראה לי, שהמחבר מלמד אותנו דבר גדול והוא, שאין להוציא הפסוק ממשמעו "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'". ואף שמבחינה הלכתית ברור, שמי שלובש טלית קטן וציציותיו תחת הבגדים, לא עובר כל איסור. הרי בכל זאת, לא ראוי ונכון לעשות כן. יש להבחין בין החובה ההלכתית, ובין ההתנהגות הרצויה. וכמו שראינו בעיקר מצוות לבישת טלית קטן, שמעיקר הדין אין חובה ללבוש אותו. כי החובה היא דווקא למי שלובש בגד של ארבע כנפות. עם זאת עדיין ברור, שמן הראוי לאדם להכניס עצמו בחיוב זה.

על כן העצה של המגן אברהם, ללבוש טלית קטן תחת הבגדים, ויחד עם זאת, להוציא את הציציות החוצה, היא עצה הגונה. כי לא נוח לצאת בטלית קטן על הבגדים. ולא הטלית קטן המצוה, אלא הציציות.

ומה שכותב הרב עובדיה יוסף, שבגלל שהמחבר לא ממש חייב לנהוג כן, לכן יש ללכת אחרי הקבלה, אין זה מסתדר לי כל כך. כי המחבר כתב "עיקר המצוה ללבוש על הבגדים". ואם זו עיקר המצוה, היתכן להורות על פי הארי ז"ל, שהלובש טלית קטן על הבגדים, או מוציא את הציציות, עושה איסור?! חלילה לומר כך. כי אי אפשר להמציא איסור שלא נמצא בפוסקים, ולא בגמרא. אפשר אכן לומר, שזו הנהגה ראויה, לנוהגים בכל דרכיהם על פי הקבלה (ואף שנקט האריז"ל בלשון "שהוא היפך האמת" אין הכוונה שנזכר לשון איסור באיזה מקום, על הציציות בחוץ, אלא הכוונה שזה היפך מתורת הסוד הקרויה "אמת").

ואף שאין לי יד ורגל בסודות התורה, נראה שכוונת האריז"ל בהוראה זו, שלא ללבוש טלית קטן מעל הבגדים, היא משום שיש שתי טליתות, הגדול והקטן. הגדול שלובשים על הבגדים בזמן התפילה, והקטן הנלבש תחת הבגדים, בכל עת. ושתיהן מכוונים כנגד שתי אורות, אור הפנימי, ואור המקיף. ה"אור הפנימי" הוא הקדושה הטמונה בתוך האדם, בזכות נשמתו הא־לוהית. ו"אור המקיף" הוא השפע הבא מן הא־לוהים, על האדם. הטלית קטן כנגד האור הפנימי. כי לבישת טלית קטן מתחת לבגדים מבטאת את רצון האדם, שיש לו קדושה פנימית צנועה, ולא מוחצנת. והטלית הגדול בא לבטא את אור השם, המאיר את העולם.

כל זה כתבתי כניסיון להסביר את דברי האריז"ל הקדושים. והנה ראה זה פלא. כף חיים פסק הלכה למעשה כמותו, כדרכו לפסוק על פי הקבלה. ולכן כתב שצריך ללבוש את הטלית קטן, תחת הבגדים. ובכל זאת אף הוא הסכים, שצריך להוציא את הציציות, כפי שכתב באות מג.

והנה סיים הרב עובדיה יוסף את תשובתו בהבחנה בין אשכנזים וספרדים.

ומכל מקום נראה שבני הישיבות של אחינו האשכנזים, שנוהגים ללכת בטלית קטן עם הציציות בחוץ, יש להם על מה שיסמוכו, ואין לחוש בזה משום יוהרא… אולם טוב ונכון שבני הישיבות הספרדים ועדות המזרח, לא ישנו ממנהג אבותיהם, שנהגו ללכת על פי קבלת רבינו האר"י ז"ל. וילבשו הטלית קטן תחת בגדיהם, וגם הציציות יהיו מכוסות בבגדיהם. והשם יתברך לא ימנע טוב, להולכים בתמים.

ולא זכיתי להבין כיצד אפשר להתבטא בקשר למנהג האשכנזים "יש להם על מה שיסמוכו". הלוא נוהגים כפי שפסק המחבר, והמגן אברהם, והמשנה ברורה. ואין זו סמיכה על דעות מסוימות, אלא הנהגה על פי הלכה.

גם ההבחנה שערך בין האשכנזים והספרדים, אינה נראית לי. כי הבחנה זו נכונה רק במקרה שקיימת מחלוקת בין המחבר לרמ"א, אז מוצדק לערוך הבחנה כזו. כי הספרדים פוסקים כמחבר, והאשכנזים כרמ"א. אמנם בשאלה זו, אין כל מחלוקת בין המחבר ובין הרמ"א, שניהם בדעה אחת, שההנהגה הנכונה היא, לראות את הציציות בחוץ.

מובן מאליו, כי הנוהג בכל דרכיו על פי דרכו של הארי ז"ל, קדוש יאמר לו. אך בד בבד, הנוהג כמחבר, גם הוא קדוש ייאמר לו. ואין איסור לאשכנזים ללבוש טלית קטן וציציות תחת הבגדים, כמו שאין איסור לספרדי ללבוש טלית קטן מעל בגדיו.

[1].   בספר שער הכוונות (דרושי הציצית דרוש ו) זה לשונו: "הטלית קטן היה לובשו למטה משאר מלבושיו, ע"ג חלוקו. שלא כאותם המתייהרים ללבשו ע"כ בגדיו, וטעות גדול הוא בידם, הפך האמת".

      וכן כתב בפרי עץ חיים (שער הציצית פרק א) וזה לשונו: "וטלית קטן, הוא למטה תחת כל המלבושים. ושלא כדעת קצת המקובלים שמניחין אותו למעלה מן המלבושים, והוא שיבוש. אמנם יניחנו על החלוק. וטעם הדבר הוא, כי ענין ציצית קטן, הוא בחינה הפנימית של ג"ת דיצירה, וט"ג, הוא בחינת החיצונות שלהם.