פרשת בא

תפילין – מצווה אחת או שתיים?

מצוות תפילין מופיעה לראשונה בפרשתנו:

"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם" (שמות יג, ט).

"לְאוֹת עַל יָדְךָ" אלו תפילין של יד, "וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ" – אלו תפילין של ראש.

האם תפילין של יד ותפילין של ראש הן שתי מצוות או מצווה אחת?

הספרדים ועדות המזרח מברכים על התפילין ברכה אחת בלבד – "להניח תפילין", וברכה זו חלה הן על תפילין של יד הן על תפילין של ראש. האשכנזים מברכים שתי ברכות – "להניח תפילין" על תפילין של יד ו"על מצוות תפילין" על תפילין של ראש, אולם גם הם מודים ששתי המצוות אחת הן, ואף שברכת "להניח תפילין" נאמרת לכתחילה על תפילין של יד היא חלה גם על תפילין של ראש. במה מתבטא הדבר? אם דיבר מניח התפילין בין הנחה של יד להנחה של ראש הוא צריך לחזור ולברך ברכת "להניח תפילין", כי היא חלה על שתי ההנחות. 

לעומת זאת הרמב"ם רואה בשני סוגי התפילין שתי מצוות: 

"תפלה של ראש אינה מעכבת של יד ושל יד אינה מעכבת של ראש מפני שהן שתי מצות, זו לעצמה וזו לעצמה. וכיצד מברכין? על של ראש מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין, ועל של יד מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין" (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ד, ד).

למעשה, מצוות התפילין שוזרת יחדיו שתי מצוות המחברות רעיונות שונים:

תפילין של יד מסמלות את תורת המעשה. הן מזכירות לנו יום יום כי ה' הוציאנו ממצרים, ותובעות מאיתנו להתחזק בקיום מצוותיו. תפילין של ראש מונחות כנגד המוח – כלי הזיכרון, ההבנה, ההפנמה. תפילין אלו מחוברות ללימוד התורה והבנתה, "לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ". 

השילוב בין שתי התפילין מעיד כי איננו רובוטים המבצעים את תורת המעשה בלי הבנה ובלי מחשבה – ואיננו מלאכים העסוקים רק בנשמת המצוות. אנשי בשר ורוח אנו, המחברים מחשבה ומעשה. אנו מניחים את התפילין על היד הפועלת ועל המוח החושב, ואיננו מסיחים את דעתנו בין אלו לאלו.

המצווה מופיעה פעם נוספת בפרשה: 

"וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם" (שם יג, טז).

בין הפסוקים ישנם הבדלים קלים:

1. "יָדְכָה" במקום "יָדְךָ". חכמינו דרשו במסכת מנחות (לז, א) שתוספת האות ה"א רומזת ליד הכהה (החלשה). מכאן שיש להניח את התפילין על יד שמאל, שהיא החלשה אצל רוב בני האדם. 
2. "וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" במקום "וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ". התפילין עשויות מארבעה "בתים" – המכילים ארבע פרשיות. חכמינו דרשו זאת מהמילה "טוֹטָפֹת", המורכבת משתי מילים שפירושן שתיים בשפות שונות: "טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים" (מנחות לד, ב). 

התפילין מבטאות אפוא שני צדדים בעבודת ה'. תפילין של יד מסמלות את התורה הצנועה, את הקשר האינטימי בין האדם לקונו. זוהי תורה של "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ" (מיכה ו, ח) ושל ביטחון בה' שיהיה בעזרנו חרף כל חולשותינו. 

תפילין של ראש הן כנגד ארבע רוחות השמיים, בבחינת "חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ" (משלי א, כ). התפילין נישאות מעל הראש, נראות לעיני כול ומפרסמות את דבר ה' ואת תורתו בארבע קצוות תבל, בידיעה שזהו המסר הנכון ביותר לכל התרבויות ובכל השפות.

התורה מכילה את שני הממדים, והתפילין מחברות את שניהם. ה' הוציא אותנו ממצרים כי אנו עמו, בניו אהוביו, אך היציאה הייתה לאור יום, ביד חזקה ובזרוע נטויה, כדי שכל עמי העולם יראו וייראו. 

תורת המעשה היא תורה צנועה, תורת האמונה צריכה להשפיע מאורה לכל עבר – ורק מי שחי על פי התורה ומשוכנע באמיתותה יוכל לפרוץ החוצה ולפרסם את גודלה ותפארתה.