דבר ברור הוא שנאמנות צעירים יקרים אלה נתונה לתורה, מה שכמובן מונע מהם את האפשרות לקיים חיי אישות, ולכן יש לדונם כאנוסים. על כן נראה שצריך לייעץ להם להעשיר את חייהם בתוכן. כגון לימוד תורה, פעילויות חברתיות, מוסיקה, התנדבויות, משחקי ספורט וכדומה. כי בדרך זו, יופנה זמנם ומרצם לדברים חיוביים, ויסייע במיעוט האוננות ככל האפשר.
כמו כן צריך להסביר להם, שכאשר זה קורה להם, לא יביטו על עצמם כ"רשעים", ואין להם להתמלא ברגשות אשם, כי זה טבע האדם, והדבר מעיד שבעזרת השם יוכלו להתחתן ולהקים משפחה. אדרבה, השתדלותם לחיות חיי תורה, ביושר ובעשיית טוב, הם החיים האהובים על ה', והם ממש צדיקים.