כשהגיעה רחל אמנו למסקנה כי עלולה היא להיוותר עקרה לשארית חייה, חשה תעוקה קשה ומכבידה. ומתוך קושי זה פנתה אל יעקב אבינו ותבעה ממנו, הבה לי בנים. כפי שהכתוב אומר (בראשית ל): "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָֽלְדָה לְיַֽעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּֽאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַֽעֲקֹב, הָֽבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹֽכִי". תגובת יעקב, ראויה היתה שתהא בסגנון רך ומכיל. משהו בסגנון "אעשה ככל יכולתי, וארבה להפציר ולהתחנן לטובתך, כדי שתזכי ללדת". אלא שהוא הגיב הפוך בדיוק, באמירה קשה ונוקבת: "וַיִּֽחַר אַף יַֽעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר, הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי, אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָֽטֶן".

מעשה זה טעון הסבר. מה ביקשה רחל מיעקב, שכל כך העיר את חרון אפו, עד שתקף אותה בחריפות כזו. ומדוע ראה לנכון, להגיב באופן דרסטי זה?

הרמב"ן על התורה שם הסביר, שרחל ביקשה מיעקב להתפלל. הרי מי יכול להביא לה בנים, אם לא הצדיק. כפי שאמרו חכמים (מדרש תנחומא פרשת וירא סימן יט): "הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּשַׁמְּרִים מִצְוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם גְּזֵרָתָן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ וְגוֹ'" (איוב כב, כח). לכן תבעה רחל מיעקב שינהג כיצחק אביו, שהתפלל על רבקה. כך גם תפילת יעקב הצדיק, אין ספק שתבטל את הגזירה בשמים. ואף אם התפללת ולא נענית, תתפלל חזק יותר, ותביא לי בנים.

עם זאת, למרות שתפילת הצדיק רב כוחה לבטל גזירות, הרי בסוף הכל תלוי בהחלטת הקדוש ברוך הוא. ואף כי דרכו להיענות לתפילת הצדיקים, בסוף הוא החורץ גורלות, והוא המכריע אם להיענות לתפילתם אם לאו. ועל כך הגיב יעקב באופן דרסטי כל כך. גם אם אתפלל ואשווע בעדך, ההחלטה אינה בידי, רק ביד הקדוש ברוך הוא, שהוא היחיד בעולם הגוזר אם להיענות לתפילה אם לאו. כך פירש הרמב"ן על התורה שם.

למדנו מכאן, אמר הרב וינגורט שיחי', יסוד אמוני גדול וחיוני עד מאד. אפילו יעקב אבינו, אשר מי לנו גדול כמותו, עד שהפסוק מגדיר אותו כנבחר מכולם, כמבואר במדרש (בראשית רבה עו, א) "הַבָּחוּר שֶׁבָּאָבוֹת זֶה יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ד) כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ". אפילו הוא, גם אם ירבה תפילה, לא יוכל לשנות את גזירת הקדוש ברוך הוא, כי בסוף הוא יתברך הקובע, ואם לא ירצה, דבר לא יקרה.

פעמים חולפת המחשבה בראשנו, שאם נתפלל על דבר מה, ונבקשו מאתו יתברך, הוא לבטח יקרה. אך כאמור, זה לא בהכרח עובד כך. כי תוצאות התפילה, אינן תלויות בידינו, שהרי כלל לא ברור אם השם יתרצה למלאות את משאלותינו. מה שנעלה מכל ספק הוא, שיש בידינו יכולת וכח לגרום לשינוי מהותי ופנימי באישיותנו, באמצעות השקעה בתפילה. כי המתפלל כראוי, מביא לשינוי בעל משמעות, בנפשו.

~~~~