חזון, תורה, ואמונה מתוך הסערה

היקבצו!

קריאה לנוער

לפני 15 שנים נשמעה לראשונה הקריאה לנוער השוויצרי שלנו: "היקבצו! תתאספו!" בזמנו, טרם הייתה לנוער תחנת קליטה שתאפשר להם לשמוע את הקריאה היהודית הישנה הזאת, ומילותיו של הנביא יחזקאל היטיבו לתאר את מצבנו: " וְאַתְּ עֵרֹם וְעֶרְיָה" (טז, ז). מעטים בלבד נשמעו אז לקריאתנו. "לימוד" היה עדיין מונח זר, שבקושי הכירו בשווייץ.

שינוי מופלג חל מאז בעולם הנוער. כיום נשמע "קול התורה" מפי מאות אנשים צעירים. היום, לאחר 15 שנות ישיבה, זכינו לנוער העסוק בלימוד אינטנסיבי בכל רחבי שווייץ, והוא שוקד על לימודו במסירות לה'. על דגלו חרותים האידיאלים של התורה הקדושה, והוא מתנוסס בגאון. היום אנו סמוכים ובטוחים שהצעירים צועדים בדרך הנכונה, ואנו סומכים עליהם שיפנימו את דברינו ובשעת צרה לאומית ינקטו את האמצעים שתמיד לאורך כל ההיסטוריה שלנו, הצמיחו פרי מבורך.

היקבצו! התאספו! בואו בהמוניכם לאולמות הישיבה! השקיעו את כל כוחכם כדי שאדמת המורשת שלנו הישנה תישאר יציבה, שכל ההישגים שלנו עד כה, שנרכשו ביזע ודם, לא יאבדו!

כל תקוותינו וציפיותינו מופנות אל הנוער!

כך מפרשים גם חז"ל את הפסוק בשירת דבורה: "בִּפְרֹעַ פְּרָעוֹת… בָּרֲכוּ ה'" כדלהלן: "כאשר צרה כבדה באה עליכם, שובו אל ה' והרבו בתורה, החזיקו במצוותיה ואל תרפו!" (מסכת שבת, קיט) – שרשרת הזהב שמקשרת אותנו עם אבותינו בכל הזמנים והמקומות, אסור לה להיפסק לעולם ולעולמי עולמים!

נוער יהודי, היודע אתה שעל התורה, המורשה הקדושה של אבותינו, מרחפת סכנה? שהיא נתונה בטלטלות עזות יותר מאי פעם? בשעה גורלית זו, שבה ענני סערה כבדים מכסים את האופק ומסתירים אותו מעינינו, אנחנו מצפים ממך שתעמוד על המשמר ולא תיתן לאויב לחדור לאולמותינו!  

נוער יהודי, לפני 3,000 שנה, בסיני, מינה אותך א־לוהים לשומר תורתו: "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז" (תהלים ח, ב; מדרש תהלים). היום, כשהר סיני סביבנו רועד – לא רעד קדוש, אלא רעד של משתאות האויב, היוצא מתוך האלמנטים החשוכים ביותר – חובתנו הקדושה לעמוד בפרץ ולהגן! השמירה על מחסן הנשק היהודי הופקדה בידיך! חובתך ותפקידך לשמור שהתורה תישמר ללא פגם באמיתותה, טהרתה, קדושתה ושלמותה לאורך מבול הזמן!

נוער יהודי, חובתך ואחריותך לדאוג שייחודיותה של התורה תישמר ללא זיוף או עיוות, שהיא תישאר בדיוק כמו שקיבלת אותה מאבותינו! אתה נקרא לכבד ולהעריך לא רק את התורה עצמה אלא גם את נושאיה, הגדולים והגאונים שלנו, "אשר מפיהם אנו חיים" ולהקפיד לקיים את דבריהם קלה כחמורה!

נוער יהודי, "אני רץ והם רצים", בזמן שהנוער של כל העולם עובד במחרטות הנשק או אוחז בנשק בעצמו, כדי לחסל את האנושות שברא ה' (כפי שקין חיסל את אחיו אי אז) ולהפוך את העולם הסובל לבלגן אחד גדול – באותה שעה ממש אנחנו קוראים לך ל"שמע ישראל"! תקשיב לקול הא־לוהי שמדבר מתוך נשמתך! היקבצו! התאספו! אסוף את כוחך, עורר את האנרגיות הישנות והכן את הנשק שלך, את נשק השלום, המשפט והצדק, נשק האמונה והביטחון, נשק היציבות והעוז היהודי הישן והרצון החזק ואת הנכונות למסירות נפש על כל דין ועל כל "קוצו של יו"ד"!

דע: ברגע שאתה מתחיל לוותר ולהיכנע לספקות, האדמה מתחילה לרעוד מתחתיך ומאיימת לקבור אותך תחתיה, כמו מפולת סלעים!

נוער יהודי, קול א־לוהי מדבר אליך. כשם שאמר בעבר לנח "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת… " (בראשית ו, יד) הוא קורא גם לך – לבנות תיבה – תיבה מצילה עבורך ועבור הקרובים שלך. בתיבה זו ימצאו מקלט והגנה כל דבר טהור ומבורך שיצא מפי ה'. וכאשר המבול ייפסק, כאשר ארובות השמיים יינעלו שוב, כאשר תצא פקודתו של ה': "צֵא מִן הַתֵּבָה" (שם ח, טז), צא והיה נכון למשימתך – להיות הנצר שממנו יצמח עולם חדש, מבורך ויצירתי! התיבה היא בית המדרש! הפוך אותו למגדל עוז עוצמתי, ושהה בעמדתך עד אשר תגיע אליך היונה הנושאת בכנפיה את הברכה הראשונה ובד בבד תישמע הקריאה "חדל אש!"

שמע ישראל! התורה היא חיינו, התורה היא נשמתנו!