אור היהדות - פרשת בשלח

תפילת האבות ותפילת משה

מקור התפילה הם האבות, כפי שאמרו חז״ל (ברכות כו,ב): "תפילות אבות תיקנום". אברהם תיקן תפילת שחרית, יצחק תפילת מנחה ויעקב תפילת ערבית, כל אחד לפי אופן חייו:

אברהם חי חיים מאושרים זוכה לזריחת השמש, לכן תיקן תפילת שחרית, כלומר שבשעת זריחת החמה של אדם לתקופה מאושרת, אל יסיח את דעתו מה׳ ואל יחשוב שכוחו ועוצם ידו עשו לו את החיל הזה.

יצחק, שראה שהשמש כבר פונה לעת ערב, תיקן תפילת מנחה, ובין השמשות, בשעה שאינו לא יום ולא לילה, יפיל תחנוניו ולפני ה׳ ישפוך שיחו — "ויצא יצחק לשוח בשדה" (בראשית כד, סג).

יעקב תיקן תפילת ערבית, כי יעקב חי בתקופה של לילה — "ויפגע במקום וילן שם, כי בא השמש" (שם כח, יא). הוא חש וחזה שחייו הולכים ושוקעים: בריחה מעשיו ומלבן, מעשה דינה ויוסף, ולבסוף ירידתו למצרים. בחוותו כל אלה כמעט הגיע לידי ייאוש, ואז התעורר והתחזק באמונתו ותיקן תפילת ערבית.

ואולי מפני זה לא נתקבלה תפילת משה להיכנס לארץ, כי מטרת התפילה היא לגרום לשינוי גמור בלב האדם, ומשה רבנו כבר הגיע לתכלית השלימות ולמרום הפיסגה האנושית, והתפילה לא יכלה לגרום לשום שינוי אצלו. תפילותיו נתקבלו רק בשעה שהתפלל על ישראל שירדו ממדריגתם, והוא עשה תשובה עבורם. ומזה ראיה, שבמובן מסויים אפשר לעשות תשובה עבור אחרים.

זוהי כוונת התפילה בעד אחרים, וזה רק בתנאי שמקבל גם חלק מהחטאים על עצמו. ולפי דעתי זהו סוד הדברים שאמר משה (שמות לב, לב): "מחני נא מספרך אשר כתבת", כי משתתף אני בחטאים שלהם, ואינני עוד צדיק. אולי לתכלית זו חטא במי מריבה, כדי שיוכל להתפלל עבור עצמו, ובו בזמן יתפלל גם על ישראל ויזכה גם אותם להיכנס לארץ, וזו הסיבה שהתפלל כל כך הרבה תפילות כמנין ואתחנן עבור עצמו ועבור ישראל, כי ידע שאם ה׳ ימחל לו, ימחל גם לישראל.

אולם ה׳ חשב אחרת ולא רצה למחול למרגלים, מפני שהדור הזה לא היה מוכשר וראוי לארץ ישראל, ולכן לא רצה למחול גם למשה, למרות ש״חטא״ לשם שמים, מפני שגורלו קשור בגורלם.

בתפילת שמונה עשרה אנו אומרים "אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב״ — למה חוזרים כל פעם על "אלוקי"? כי אין אנחנו רשאים להסתפק בכך שירשנו אמונתנו מאבותינו, אלא חובה מוטלת עלינו להתעמק במחשבותינו עד שנבוא לחקר האמת ונגיע בעצמנו לידי הכרה והבנה שה׳ אחד ושמו אחד.

וכל אחד מחוייב לרומם ולשבח את בוראו מצד הכרתו הוא ולא רק מצד ירושת אבות. לכן אומרים "אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב", מפני שכל אחד הגיע לידי הכרה עצמית וייחודית של ה׳ שלא ירש מאבותיו, ולכן כל אחד מהם תיקן תפילה מיוחדת.

ועתה נבין היטב את הקושי של קריעת ים סוף, כי שינוי הטבע תלוי ברצון האדם ובתפילותיו.