סימן תרפ"א

אין מבדילין בנר חנוכה במוצאי שבת, ובו ב' סעיפים.

סימן זה דן כיצד יש לנהוג בהדלקת נר חנוכה במוצאי שבת.

סעיף א

^אבמוצאי שבת אין מבדילין בְּנֵר חנוכה, שאין נֶהֱנִים לאורו, ואין מברכין על הנר עד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ (א).

^אטור בשם הירושלמי.

(א) עד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ – חובה ליהנות מאור נר ההבדלה, לכן בלתי אפשרי להבדיל על נר חנוכה.

סעיף ב

^במדליקין נר חנוכה בבית הכנסת קודם ההבדלה (ב). הגה: וכל שכן בביתו שמדליק ואחר כך מבדיל, שהרי כבר הבדיל בבית הכנסת (ג).

^בתרומת הדשן סימן ס.

(ב) קודם ההבדלה – את ההדלקה נוהגים לעשות אחר קדיש, ולפני עלינו, כדי לאחר את יציאת השבת. ואף שהבדילו בתפילת העמידה וכבר יצאה השבת, ההבדלה הנערכת בבית הכנסת היא הוצאת השבת בפומבי, קבל עם ועדה, על כן יש לאחרה כפי האפשר.

בבית יש להקדים, לדברי המחבר, את עריכת ההבדלה לפני נרות חנוכה. כי המצווה השכיחה נעשית תחילה, לפני מצווה המזדמנת רק לעיתים[1].

(ג) כבר הבדיל בבית הכנסת – בתפילת העמידה של מוצאי שבת, מוסיפים בברכת אתה חונן לאדם דעת, נוסח של הבדלה. לכן יש להדליק, לדעת הרמ"א, את נרות החנוכה טרם הבדלה. אמנם למעשה, נוהגים הרבה להקדים ולהבדיל בבית, כדי להקדים מצווה תדירה למצווה שאינה תדירה וכדעת המחבר, ולהוציא את השבת לגמרי, טרם עשיית מלאכות[2].

[1] בשפת ההלכה: "תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם".

[2] ועיין ביאור הלכה ד"ה מדליקין.

אין מבדילין בנר חנוכה במוצאי שבת (תרפא)

א. אין לברך את ברכת מאורי האש, במוצאי שבת, על אור נר החנוכה [א].

ב. בבית הכנסת מקדימים ומדליקים נר חנוכה, טרם הבדלה [א].

ג. בבית, נוהגים רבים להקדים ולהבדיל, טרם ידליקו נר חנוכה (ב).