הלכות פורים - חיוב קריאת המגילה

הקדמה

המצוה המרכזית של פורים היא קריאת המגילה, ובקריאתה מקיימים את חובת ההודאה לה' יתברך על הנסים, בִּמְקוֹם אמירת הלל. ואף שאין שם ה' נזכר במגילה, הרי גילוי ההיסטוריה שנעשה במגילה יש בו עדות להשגחת השם, לא רק בנסים גלויים, כמו ביציאת מצרים, אלא אף בכל המהלכים שלעיני המתבונן, המביט על כל אירוע בנפרד, נראה מקרי. אבל המתבונן על התמונה כולה, מבחין כי הא-ל ברוך הוא, דאג להצלת עמו, כשהתערב באופן בלתי גלוי, בכל המהלכים וההתרחשויות.

קריאת המגילה היא מצוה מדרבנן, והסימן דן בחשיבות מצוה זו.

סעיף א

^אחייב אדם לקרות המגילה בלילה ולחזור וְלִשְׁנוֹתָהּ ביום (א). ^בושל לילה, זמנה כל הלילה (ב); ושל יום, זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום (ג); ואם קראה משעלה עמוד השחר, יצא (ד).

^אמימרא דרבי יהושע בן לוי מגילה ד, א. ^ברמב"ם פרק א ממשנה שם.

(א) ולחזור וְלִשְׁנוֹתָהּ ביום – זכר לנס, שהיו צועקים לה' ביום ובלילה.

(ב) כל הלילה – ככל המצוות שזמנם בלילה, המצוה היא כל הלילה, אבל לכתחילה יש לקראה בתחילת הלילה, כי זריזים מקדימים למצוות.

(ג) עד סוף היום – עד השקיעה. אם התחיל לפני השקיעה, יברך על קריאתה, אף שלא יסיים עד השקיעה. ואם מתחיל אחר השקיעה, לפני הלילה, לא יברך[1].

(ד) יצא – כך הוא בכל המצוות שזמנן ביום, לכתחילה יש לעשותן רק משעת הנץ החמה. בשעת הדוחק, אפשר לקרוא את המגילה כבר מעמוד השחר ולברך עליה, שזה כשעה ורבע לפני זריחת החמה.

סעיף ב

^גמבטלים תלמוד תורה (ה) לשמוע מִקְרָא מגילה (ו), קל וחומר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שכולם נִדְחִים מפני מקרא מגילה (ז), שאין לך דבר שנדחה מקרא מגילה מפניו ^דחוץ מִמֵּת מצוה שאין לו קוברים (כדי צרכו (ח)), שהפוגע בו קוברו תחלה, ואחר כך קורא (ט). הגה: וכל זה לא מַיְרֵי אֶלָּא בִּדְאִכָּא שְׁהוּת (י) לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן, אבל אם אי אפשר לעשות שתיהן אין שום מצוה דאורייתא נדחית מפני מקרא מגילה (יא) (ר"ן וב"י בשם תוספות ומהר"א מזרחי). וְהָא דְּמֵת מצוה קודם, היינו דוקא בִּדְאֶפְשָׁר לו לקראה אחר כך (יב) (מהר"א מזרחי).

^גברייתא שם ג, א.  ^דבעיא דרבא שם ע"ב, והדר פשטא.

(ה) מבטלים תלמוד תורה – למרות חשיבותה הגדולה של מצות תלמוד תורה , עליה אמרו חכמינו "תלמוד תורה כנגד כולם".

(ו) לשמוע מקרא מגילה – ביטול תורה זה כוונתו לשיעור תורה, שזמנו קבוע לשעת קריאת המגילה. במקרה זה, יידחה השיעור מפני מצות הקריאה, מאחר והלימוד מטרתו הנעת אנשים לקיים מצוות.

(ז) נדחים מפני מקרא מגילה – לא מדובר חלילה בביטול מצוה מן התורה, לצורך קריאת המגילה. כי אם ניצבים לפני האדם שתי מצוות, והאחת מן התורה, ברור שעליו להקדים את זו האחרונה. אלא מדובר בהקדמת קריאת מגילה לשאר מצוות.

את קריאת המגילה מקיימים אחר תפילת ערבית בערב, ושחרית וקריאת התורה בבוקר. ואין לשנות את הסדר, כי תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. ואף שקריאת המגילה דוחה כל מצוה, הכוונה למצוה שהזדמנה לידו באותו יום, כגון ביקור חולה. במקרה זה, קריאת המגילה קודמת, לכן יבקר את החולה רק אחר קריאתה.

(ח) כדי צרכו – כל עוד אין עשרה מלווים, לצורך אמירת קדיש.

(ט) קוברו תחלה, ואחר כך קורא – כי גדול כבוד הבריות, ואפילו של נפטר. לכן מקדימים מצוה זו, לשאר מצוות.

(י) מַיְרֵי אֶלָּא בִּדְאִכָּא שְׁהוּת – תרגום: כל זה לא מדובר אלא, כשיש זמן לעשות את שניהם.

(יא) מקרא מגילה – זה כאמור, מוסכם על המחבר.

(יב) בִּדְאֶפְשָׁר לו לקראה אחר כך – לכן במקרה שלא יוכל לקרוא אחר הקבורה, יקדים לקרוא את המגילה, ורק אחר כך יטפל במת המצוה. במקרה ואי אפשר לעשות את שניהם, קבורת המת קודמת, כי היא מצוה מן התורה, כמו שכתוב (דברים כא כג) "כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא"[2].

[1] יביע אומר חלק י, או"ח סימן נב עמוד פו.

[2] ספר המצוות לרמב"ם מצוה רלא.

תקציר הלכות קריאת המגילה (תרפ"ז)

א. חייב כל אחד לשמוע מקרא מגילה, בלילה וביום [א].

ב. זמן קריאתה בלילה, כל הלילה [א].

ג. לכתחילה טוב לקוראה בתחילת הלילה, כי זריזים מקדימים למצוות (ב).

ד. זמן קריאתה ביום הוא מהזריחה עד השקיעה [א].

ה. בשעת הדוחק, אפשר לקרוא מגילה החל מעלות השחר ולברך עליה, שהוא כשעה ורבע לפני הזריחה [א].

ו. איחר וקרא מאוחר ביום , אינו יכול לברך, אלא אם התחיל לקרוא לפני השקיעה (ג).

ז. התחיל לקרוא אחר השקיעה, לא יברך (ג).

ח. מבטלים תלמוד תורה לצורך קריאת המגילה [ב].