קיצור הלכות פסח - הלכות ליל הסדר ומנהגיו

סימנים תע"ב-תפ"ו

דין הסיבה וארבע כוסות
דין כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני
על כוס שני אין מברכים?
יתר דיני הסדר
דיני אכילת אפיקומן
שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן
ברכת המזון על כוס שלישי
סדר כוס רביעי
שלא לשתות אחרי ארבע כוסות
שיעור כזית

דין הסיבה וארבע כוסות (סימן תעב)

1. יש לערוך את השולחן מבעוד יום ולהתחיל את הסדר מיד בתחילת הלילה [א].
2. אין לקדש לפני תחילת הלילה [א].
3. יסדר שולחנו יפה, ויעמיד בו כלים נאים כפי יכולתו [ב].
4. יש להסב בשתיית ארבעת הכוסות, באכילת מצה, בכורך, ובאפיקומן.
5. היום נהוג להסב על כרית המונחת בצד שמאל של המושב, עליה נשענים.
6. גם נשים חייבות להסב [ד].
7. יש מבני אשכנז שלא נהגו להסב, אבל עדיין צריכים לשבת על כיסא נוח [ד].
8. כל מי שצריך הסבה ולא היסב, יחזור על המצוה בהסבה, אבל ללא ברכה. ולמנהג אשכנז, בכוס שלישי ורביעי לא יחזור וישתה.
9. יש מצוה מדרבנן לשתות ארבע כוסות בסדר הפסח. כוס ראשון לקידוש. כוס שני בתום אמירת ההגדה. כוס שלישי בתום ברכת המזון. והרביעי בתום ההלל.
10. שיעור הכוס, יכיל לכל הפחות רביעית, שהוא כ 86 מ"ל. וישתה ממנו לכל הפחות 44 מ"ל, וישתה זאת ברצף [ט].
11. גם מי שאינו אוהב לשתות יין, או שנגרם לו מכך כאב מסוים, ישתה את ארבע הכוסות [י].
12. מי שהיין מזיק לו בצורה חמורה, פטור משתיית ארבע כוסות.
13. השותה יין מבושל, מפוסטר או מיץ ענבים לארבע כוסות מקיים את המצוה [יב].
14. האלרגי לגלוטן, פטור ממצות אכילת מצה.
15. יש עדיפות ליין אדום. ולדעת הרמ"א, רק כאשר הלבן אינו משובח ממנו [יא].
16. יש להכין כוס יין או מיץ ענבים גם עבור הילדים [טז].

דין כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני (סימן תעג)

1. מתחילים את הסדר עם מצות הקידוש, ובכוס זה מקיימים גם מצות כוס ראשון מארבע כוסות.
2. סדר הברכות: בורא פרי הגפן, מקדש ישראל והזמנים, וברכת שהחיינו.
3. אם חל בשבת, מתחיל באמירת ויכולו [א].
4. אם חל במוצאי שבת, צריך גם להבדיל, ואז סדר הברכות הוא: בורא פרי הגפן, מקדש ישראל והזמנים, בורא מאורי האש, ברכת הבדלה, ושהחיינו [א].
5. יש לשתות את הכוס בהסיבה [ב].
6. אחרי שתיית היין, מותר לשתות עוד, אם יש צורך גדול [ג], אבל אין להפריז [ג], ומותר לשתות מים.
7. אין לברך ברכה אחרונה אחר שתיית היין [ב].
8. יש להניח בפני עורך הסדר קערה ובה שלש מצות, מרור וחרוסת (לטיבול המרור בתוכו), ירק (לכרפס), ומי מלח לטיבול הכרפס, זרוע צלוי (לזכר קרבן פסח) וביצה קשה (זכר לקרבן חגיגה) [ד].
9. המרור הוא חסה או ציקורה (צמח העולש), או כל עשב מר אחר. אבל יותר מכל, יש עדיפות לחסה. אשכנזים רבים נוהגים לאכול דוקא חזרת [ה].
10. בעשיית החרוסת קיימים מנהגים שונים. אבל עיקרו עשוי ממיני פירות ויין, טעמו מתוק, ומרקמו עב, זכר לטיט. הכנת החרוסת חובה [ה].
11. הזרוע אינה נאכלת בלילה .
12. המסובין נוטלים ידים, וטובלים פחות מכזית כרפס במי מלח, ומברכים עליו בורא פרי האדמה, ואוכלים, כדי לעורר את הילדים לשאול על הנהגה מוזרה זו [ו].
13. אין מברכים ברכה אחרונה על הכרפס [ו].
14. הכרפס הוא ירק, ואין חובה לאכול ירק מסוים [ו].
15. אחר כך נוטלים את המצה האמצעית, וחותכים אותה לשני חלקים, ואת החצי הגדול שומרים בצד לצורך האפיקומן [ו].
16. אחר חציית המצה והטמנתה בצד, יגביה את המצות ויאמר "הא לחמא עניא…" [ז].
17. ואז יצוה להסיר את המצות מעל השלחן ולהניחם בסופו, כאלו כבר אכלו [ו].
18. כעת מוזגים כוס שני, אבל לא שותים אותו [ז].
19. אחר כך אומר את ההגדה, שהיא מצוה מן התורה הנלמדת מן הפסוק" וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" .
20. תחילת ההגדה נעשית בשאילת הבן (או הבת), ואם אין, ישאל אחד המסובין, ואם הוא סועד לבדו, שואל את עצמו [ז].
21. כשבא לומר עבדים היינו לפרעה, יש להחזיר את המצות למקומם [ז].
22. ויקרא את כל ההגדה (ז).
23. על המצות להיות מגולות בזמן אמירת ההגדה [ז].
24. כשמגיע ל'מצה זו' צריך להגביה את המצות [ז].
25. כשמגיע ל'מרור זה' יגביה את המרור [ז].
26. נוהגים לזרוק מעט יין מן הכוס, כשאומר דם ואש ותמרות עשן, וכשאומר כל אחת מעשר המכות, וכן כשאומר את ראשי התיבות שלהם בשלש מילים "דצ"ך עד"ש באח"ב" [ז].
27. אחר אמירת ההגדה, יכסה את המצות, ויגביה את הכוס, ויאמר 'לפיכך' עד סוף ברכת גאל ישראל, ושותה כוס שני בהסיבה [ז].

על כוס שני אין מברכים (סימן תעד)

1. בני ספרד נוהגים לברך בורא פרי הגפן רק על כוס ראשון ועל כוס שלישי [א].
2. בני אשכנז מברכים בורא פרי הגפן על כל ארבע הכוסות [א].
3. לכל המנהגים, אין לברך ברכה אחרונה על שתיית היין, אלא אחר כוס רביעי [א].

יתר דיני הסדר (סימן תעה)

1. מצות עשה מן התורה לאכול כזית מצה בליל הסדר.
2. בשאר ימי הפסח, אין אכילת המצה חובה אלא רשות.
3. בזמן הזה, יש מצוה מדרבנן לאכול כזית מרור בליל הסדר.
4. למעשה, אוכלים יותר מכזית, וכפי שיתבאר.
5. יש להניח שלש מצות לפני המברך. העליונה והתחתונה שלימות, והאמצעית, חצויה [א].
6. לאחר נטילת ידים יאחז את שלושת המצות בידיו, ואז יברך [א].
7. אחר הברכה אוכל כזית מן המצה העליונה, וכזית מן האמצעית. ומניח את המצה התחתונה [א].
8. יאכלם בהסיבה.
9. כזית המצה העליונה נאכל לקיום מצות אכילה ביום טוב, והכזית מן האמצעית נאכל לקיום מצות אכילת מצה, בה חוייבנו מן התורה.
10. יש נוהגים שרק בעל הבית אוכל שני כזיתים. אמנם עדיף, אם הדבר אפשרי, שכל אחד יאכל שנים.
11. מנהג ספרד לטבול את המצה במלח. אמנם בני אשכנז אינם נוהגים כן [א].
12. אחר המצה יקח כזית מרור, יטבלנו בחרוסת, אבל לא ישקענו בתוכו. ואינו מיסב באכילתו [א].
13. אחר המרור לוקח את המצה השלישית, וכורך בה את המרור, טובלם בחרוסת, ואומר זכר למקדש כהלל. אין מברכים על הכריכה, ויאכלנה בהסיבה [א].
14. לא יסיח דעתו מברכת המוציא עד סיום אכילת 'כורך' [א].
15. לכתחילה צריך ללעוס המצה. אמנם בדיעבד, אם בלע את המצה, יצא ידי חובה [ב].
16. אם בלע את המרור, לא יצא [ב].
17. גם אכילת המצה וגם אכילת המרור יהיו ברצף, ולא ישהה באכילתם יותר משש דקות [ו].

דיני אכילת אפיקומן (סימן תעז)

1. בסוף הסעודה אוכלים כזית מצה שמורה, זכר לקרבן פסח, וכדי לקיים את מצות אכילת מצה שוב, כשאינו רעב [א].
2. יאכלנו בהסבה וללא ברכה [א].
3. לכתחילה צריך לאכלו קודם חצות [א].
4. לפי מנהג אשכנז, ראוי גם לומר את ההלל לפני חצות.
5. אם שכח לאכול את האפיקומן, עליו ליטול ידיו כשנזכר, לברך המוציא, לאכול את האפיקומן, ולברך ברכת המזון בלי כוס [ב].

שלא לאכול אחר אכילת אפיקומן (סימן תעח)

1. אין לאכול אחרי אכילת האפיקומן. [א]
2. למנהג אשכנז צריך לאוכלו במקום אחד. [א]

ברכת המזון על כוס שלישי (סימן תעט)

1. בסוף הסעודה, אחר אכילת האפיקומן, מברכים ברכת המזון, ואחריו מברכים בורא פרי הגפן על כוס שלישי, ושותים אותו בהסיבה [א].
2. אין מברכים אחריו ברכה אחרונה, אלא רק אחר שתיית כוס רביעי.
3. אחר שתייס כוס שלישי, אין לשתות דבר עד הגיעו לכוס רביעי [א].
4. לכתחילה ראוי שיהיו שלושה גברים, כדי שיוכלו לזמן, ולומר את ההלל ביחד.

סדר כוס רביעי (סימן תפ)

1. לאחר ברכת המזון מסיימים את ההלל, שאת ראשיתו אמרו בסיום מצות ההגדה. [א]
2. אחר כך אומרים הלל הגדול, ונשמת, הכל כפי המובא בהגדות של פסח, כל אחד כמנהגו. [א]
3. אחר סיום ההלל שותים כוס רביעי. [א]
4. שתיית כוס רביעי תיעשה בהסיבה. [א]
5. אם טעה ולא היסב בשתייתו, למנהג בני ספרד יחזור וישתה בהסיבה. ולמנהג בני אשכנז, אין לחזור ולשתות. [א]
6. האשכנזים נוהגים לברך בורא פרי הגפן טרם השתיה, והספרדים סומכים על הברכה הראשונה שנאמרה על הכוס השלישי.[א]
7. אחר שתייתו מברכים 'על הגפן'. [א]

שלא לשתות אחרי ארבע כוסות (סימן תפא)

1. אחר שתיית כוס רביעי, אסור לשתות יין וכל משקה שיש בו אלכוהול [א].
2. מותר לשתות מים, מיצים, תה או קפה.
3. אחרי הסדר, מצוה לעסוק בהלכות פסח ובניסי יציאת מצרים, עד שתחטפו שינה [ב].
4. זאת כמובן, דוקא בתנאי שאיחור השינה לא יעכבו מתפילה במנין למחרת בבוקר.
5. בקריאת שמע על המיטה נוהגים לומר רק ברכת המפיל וקריאת שמע, ולא את שאר פרקי התהילים שרגילים לומר בכל ערב [ב].

שיעור כזית (סימן תפו)

1. שיעור כזית הוא נפח של כ 28 מ"ל [א].
2. באכילות שחיובם מדרבנן, ניתן לסמוך, בעת הצורך, על השיטה, ששיעור כזית הוא כ 19 מ"ל.
3. יש נוהגים לחשב שיעור זה לפי גרמים, ומסתמכים על המשקל הסגולי של המאכלים, שהוא בדרך כלל 1 או מעט פחות. מדידה זו קלה יותר, ושיעור הכזית הוא 28 גרם לחומרא, ו – 19 גרם לקולא.
4. במצת מכונה ההבדל בין המשקל והנפח הוא משמעותי, וניתן לצאת ידי חובה באכילת שליש מצת מכונה.
5. את כזית המצה צריך לאכול ברצף, ומשך אכילתו יהא לא יותר מ 6 דקות .
6. אם יש אויר בתוך כזית, אין לכללו בשיעור. וזו אחת הסיבות למדוד לפי משקל.