שולחן ערוך כפשוטו
הלכות נשיאת כפים
סימן קכ"ט – באלו תפלות נושאים כפים, ובו ב' סעיפים
ראינו בהקדמה לסימן הקודם שתיקנו חכמים לשאת כפיים בחזרת הש"ץ. סימן זה מפרט באלו תפילות נושאים כפיים.
סעיף א
אאין נשיאת כפים אלא בשחרית ומוסף ובנעילה, ביום שיש בו נעילה כמו ביום הכיפורים (א). אבל לא במנחה, משום דשכיחא שכרות באותה שעה (ב), שמא יהא הכהן שכור; וגזרו במנחה של תענית (ג), אטו מנחת שאר ימים (ד); אבל בתענית שאין בו נעילה, הואיל ותפלת מנחה סמוך לשקיעת החמה, היא דומה לתפלת נעילה ואינה מתחלפת במנחה של שאר ימים, הלכך יש בה נשיאת כפים (ה) (והמנהג שלנו כבר נתבאר לעיל סימן קכ"ח) (ו).
אתענית כ״ו ע"ב.
- ביום הכיפורים – למעשה נושאים כפיים בכל התפילות שיש בהן חזרה, מלבד בתפילת מנחה.
- שכרות – כי זמן המנחה הוא סמוך לארוחת הצהריים, ויתכן שהכהנים שתו יין. שתיית רביעית יין פוסלת לנשיאת כפים, כפי שראינו בסימן הקודם בסעיף ל"ח.
- של תענית – מדובר כאן על תעניות שהיו קובעים בזמן עצירת גשמים או צרה אחרת שבאה על הציבור. ובתעניות אלו היו מתפללים גם תפילת נעילה, כפי שאנו נוהגים כיום ביום כיפור.
- אטו מנחת שאר ימים – כלומר: גזירה משום שאר הימים; שאם יישאו כפיהם בתענית כזו, יחשבו שמותר לשאת כפיים בכל תפילת מנחה.
- נשיאת כפיים – וכך מנהגנו, לשאת כפיים במנחה של תענית ציבור אם מתפללים אותה סמוך לשקיעה.
- סימן קכ"ח – שם הביא הרמ"א (בסעיף מד) את מנהג חוץ לארץ לשאת כפיים רק במוסף של ימים טובים.
סעיף ב
כהן שעבר ועלה לדוכן ביום הכיפורים במנחה, כיון שהדבר ידוע שאין שם שכרות, הרי זה נושא את כפיו, ואין מורידין אותו מפני החשד, שלא יאמרו: פסול הוא ולכך הורידוהו (ז). הגה: ולכן אומרים במנחה ביום כפורים: 'א-להינו וא-להי אבותינו', אף על גב דאין ראוי לנשיאת כפים, מכל מקום הואיל ואם עלה לא ירד מיקרי קצת ראוי (הגהות מיימוני), וכן נוהגין במדינות אלו אף על פי שיש חולקים (ח).
ב רמב״ם פרק י״ד מהלכות תפלה.
- ולכך הורידוהו – כאשר מורידים כהן ישנו חשש שמא יאמרו שהוא פגום. חשש זה נאמר בכמה הלכות, והתבאר בסימן הקודם[1]. ואף שעשה שלא כדין, החשש שייחשד גובר על החובה למנוע את "חוצפתו" של הכהן, משום שהוא עובר רק על גזירה רחוקה[2]; שהרי כל הסיבה שאין עולים לדוכן במנחה בכל השנה היא משום גזירה, והאיסור ביום כיפור הוא גזירה לגזירה.
- שיש חולקים – אף המחבר חלוק על כך. ולהלכה, הספרדים אינם אומרים "א-להינו וא-להי אבותינו" וכו' במנחה של יום הכיפורים, והאשכנזים אומרים.
[1] ראה דברינו שם בס"ק ט'.
[2] שהלא הסיבה שאין נושאים כפיים במנחה של יום הכיפורים היא "גזירה לגזירה": אין עולים בתפילה זו שמא ראה דברינו שם בס"ק ט'.יבוא לעלות במנחה של שאר ימים, ובשאר ימים אין עולים במנחה גזירה שמא שתה יין.