הלכות רשויות בשבת

סימן שס"א

דין גג הסמוך לרשות הרבים, ובו ב' סעיפים.

בסימן זה נידונו שני דיני מחיצה. סולם, ופי תקרה יורד וסותם. בתחילת הסימן דנים על סולם, שבכוחו להכשיר את הטלטול, במקום שנאסר מדרבנן. ובהמשך דנים על דין פירצה בגדר ותיקונה, באמצעות דין "פי תקרה יורד וסותם". כלומר מקום מקורה יכול להיחשב רשות היחיד, הגם שאין תחתיו מחיצות, ומשום שמבחינה הלכתית דנים מרחב זה כמוקף מחיצה, המשתפלת מקצה התקרה עד הקרקע.

סעיף א

(א) ^אגג הסמוך לרשות הרבים ^בבתוך עשרה טפחים, ^גולמעלה מעשרה לחצר (ב), הואיל ורבים משתמשים בו הרי זה כרשות הרבים (ג) ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצרו (ד) עד שיעשה לו סולם קבוע מחצרו (ה). ^דאיזהו סולם קבוע, כל שֶׁקְּבָעוֹ שם בין לחול בין לשבת (ו).

^אעירובין פד, ב. ^בתוספות בשם רבנו תם. ^גהרב המגיד בשם הרשב"א, בפרק יד. ^דשם בשם הרשב"א.

(א)   הקדמה לסעיף – מדובר בחצר נמוכה מרשות הרבים, שצמוד לה מבנה אשר גובה גגו, פחות מגובה עשרה טפחים מרשות הרבים. אבל הבית עצמו גבוה לפחות עשרה טפחים, ורוחבו ארבעה על ארבעה טפחים לפחות, ודינו רשות היחיד. סעיף זה ילבן מה דין הגג, כלומר, באיזה תנאי מותר לבעל החצר, להשתמש בגג.

(ב)   ולמעלה מעשרה לחצר – מן התורה, נידון גובה כזה כרשות היחיד.

(ג)    הרי זה כרשות הרבים – מדרבנן, כלומר דינו ככרמלית.

(ד)   ואסור לבעל הגג להשתמש בו מחצרו – דומה איסור דרבנן זה, להעברה מרשות היחיד לכרמלית.

(ה)   סולם קבוע מחצרו – כי הסולם מראה לכל, שזה גג של בית, ובמקרה זה לא גזרו חכמים.

(ו)     שֶׁקְּבָעוֹ שם בין לחול בין לשבת – קיבוע הסולם מבהיר לעוברים ושבים, שהגג שייך לבית, ולא לרשות הרבים.

סעיף ב

^החצר שנפרצה במילואה (ז), או ביותר מעשר (ח), לרשות הרבים, מקום המחיצה נידון כצדי רשות הרבים שהוא כרמלית (כמו) שהוא החצר (ט). ^וואם נפרץ בקרן זוית, אפילו בפחות מעשר אסור (י). וכן בית שנפרץ בקרן זוית, אפילו בפחות מעשר, ונפרץ גם הקירוי עד שנשאר באלכסון, אסור (יא). ^זאבל פרצה שאינה בקרן זוית, אמרינן בה: פי תקרה יורד וסותם אפילו ביותר מעשר (יב), ^חוהוא שלא יהא פי תקרה מְשֻׁפָּע, דְּלֵיכָּא פֶּה (יג). הגה: ויש אומרים דבעינן גם כן ברוחב הקירוי ארבעה טפחים (יד) (תוס' והרא"ש פרק כיצד משתתפין וסמ"ג וטור). ואמרינן פי תקרה יורד וסותם אפילו בשתי מחיצות, אם יש כאן שתי מחיצות שלימות דבוקות זו בזו (טו); אבל זו כנגד זו לא (טז) (טור).

^המשנה שם צד, א ובגמרא שם. ^ומשנה שם וכרבי יוסי ולחומרא. ^זשם פלוגתא דרב ושמואל, וכלישנא בתרא וכרב. וכן כתב הרא"ש דבשל סופרים הלך אחר המיקל, וכן נראה דעת הרי"ף והרמב"ם בפרק יז ושאר פוסקים. ^חמהא דעביד כי אורזילא, כה, ב וכפירוש רש"י.

(ז)    שנפרצה במילואה – אחד מצדדי הגדר נפרץ כולו, אף שכולו פחות מעשר אמות.

(ח)   ביותר מעשר – אמות, אבל לא בכל אורכו של צד זה. הטלטול במקרים אלו, אסור בחצר כולה, שהפכה לכרמלית.

(ט)   כמו שהוא החצר – שטח המחיצה אינו נידון כרשות הרבים, אלא ככרמלית, כדין החצר. וממילא אסור לטלטל חפץ מאזור המחיצה לרשות הרבים, אף פחות מארבע אמות.

(י)    אפילו בפחות מעשר אסור – המרווח שנוצר אינו מוגדר פתח סתמי, כי בני אדם אינם פותחים פתח בפינת הגדר. הלכך מוגדר מרווח זה פרצה, והפרצה הרי מבטלת את מחיצות החצר.

(יא)     אסור – כי יצירת פתח בפינה אינה דבר שבשגרה. וגם אין לומר "פי תקרה יורד וסותם", שהרי התקרה לא קיימת במקום בו נפלו הקירות. והלכה למשה מסיני, שלא אומרים "פי תקרה יורד וסותם" באלכסון של קרן זווית. אבל אם הקירות לבד, הן שהתמוטטו, והתקרה נותרה במקומה, אומרים "פי תקרה יורד וסותם", והבית נותר רשות היחיד.

(יב)     אפילו ביותר מעשר – אמות.

(יג)      שלא יהא פי תקרה מְשֻׁפָּע, דְּלֵיכָּא פֶּה – דין "פי תקרה יורד וסותם" נתחדש רק בתקרה שטוחה.

(יד)     ברוחב הקירוי ארבעה טפחים – ניתן לומר "פי תקרה יורד וסותם" רק אם זו תקרה שרוחבה ארבעה טפחים, כי זה מקום חשוב. ונראה שהספרדים נוהגים בזה, כמו הרמ"א[1].

(טו)     דבוקות זו בזו – אבל המחבר סבור ש"פי תקרה יורד וסותם" נאמר רק במחיצה אחת.

(טז)    זו כנגד זו לא – אף אם נבנתה תקרה מעל המחיצות, העומדות זו מול זו, אין אומרים "פי תקרה יורד וסותם", ודין המקום הזה הוא כרמלית, ולא רשות היחיד.

סעיף א

גג הסמוך לרשות הרבים בתוך עשרה טפחים, ולמעלה מעשרה לחצר

סעיף ב

חצר שנפרצה לרשות הרבים, מקום המחיצה נידון כצדי רשות הרבים שהוא כרמלית

סעיף ב

ואם נפרץ בקרן זוית, אפילו בפחות מעשר

סעיף ב

בית שנפרץ בקרן זוית

סעיף ב

אפילו בפחות מעשר, ונפרץ גם הקירוי עד שנשאר באלכסון

דין גג הסמוך לרשות הרבים (שסא)

א.     בית מקורה שאחד מקירותיו נפרצו, אבל התקרה נותרה כפי שהייתה, עדיין נחשב מוקף מחיצות מארבע רוחות. כי אומרים "פי תקרה יורד וסותם", ואפילו אם רוחב הפרצה גדול יותר מעשר אמות [ב].

ב.      אם פריצת הקיר ארעה בקרן זווית, ושתים מן הקירות נפרצו, אבל הקירוי למעלה נותר כשהיה,  גם בזה אומרים "פי תקרה יורד וסותם", והבית נותר רשות היחיד, כפי שהיה [ב].

ג.      קרן זווית בכל מתחם מקורה שנפרצה, ומלבדה נפל גם פי התקרה נפל, ונעשתה התקרה בזווית זו בצורה אלכסונית ולא זוויתית, לא אומרים בזה "פי תקרה יורד וסותם".

ד.      "פי תקרה יורד וסותם" נאמר רק בתקרה שטוחה, ולא משופעת [ב].