הלכות שיתופי מבואות

סימן שפ"ח

דין אם לא עירבו החצרות יחד וגם לא נשתתפו במבוי, ובו סעיף אחד.

בסימן זה מדובר על מבוי שפתוח לרשות הרבים, אשר בפתחו הוקם לחי או קורה שיצרו כעין מחיצה, שבכוחה להתיר את הטלטול בתוכו. אמנם ראינו שטלטול חפצים ששהו בבית, אינו אפשרי למרות הלחי או הקורה. ואם רוצים להתיר זאת, יש לעשות גם שיתופי מבואות. בסימן זה דנים מה הדין בהעדר שיתוף מתי מותר לטלטל במבוי מה ששבת במבוי

סעיף א

^אאם לא עירבו החצרות יחד (א), וגם לא נשתתפו במבוי (ב), מותר לטלטל בכל המבוי כלים ששבתו בתוכו (ג), בין עירבו חצרות עם הבתים בין לא עירבו (ד). ^בולהרב רבינו משה בר מיימון, דוקא כשלא עירבו חצרות עם הבתים (ה) אבל אם עירבו חצרות עם הבתים (ו) אין מטלטלין במבוי אלא בארבע אמות (ז).

^אשבת קל, ב, ודלא כמימרא דרב שם. ^בבפרק ה מהלכות עירובין וכרב.

(א)   לא עירבו החצרות יחד – מה שכמובן אוסר הוצאת חפצים מבתים לחצרות.

(ב)   וגם לא נשתתפו במבוי – וזה כמובן אוסר את הטלטול מן הבתים למבוי.

(ג)    כלים ששבתו בתוכו – כפי שלמדנו כבר, עירובי חצרות ושיתופי מבואות לא באו להתיר אלא, הוצאת חפצים מבתים לחצרות ולמבוי. אבל חפצים ששהו בחצרות, או בתוך המבוי, מותרים בטלטול מחצר לחצר, ומחצר למבוי, למרות שלא עירבו ולא שיתפו.

(ד)   בין לא עירבו – לכאורה זה פשוט אלא שבהמשך הסעיף נלמד, על סברא האוסרת לטלטל אפילו חפצים ששבתו במבוי כשעירבו

(ה)   דוקא כשלא עירבו חצרות עם הבתים – ואפילו הוצאת חפצים מן הבית לאותה חצר, אסורה. וכיון שהבתים מנותקים מן החצרות, גדרם של החצרות והמבוי הוא רשות אחת, לכל החפצים ששבתו בתוכם.

(ו)     עירבו חצרות עם הבתים – מה שמחשיב את החצרות כמו הבתים, מפאת ההיתר להוציא מן הבתים לחצרות.

(ז)    אלא בארבע אמות -.אפילו חפצים ששבתו במבוי. כי אחר שעירבו החצרות והבתים הפתוחים לתוכם, הרי זה כאילו אין כאן אלא בתים. ומבוי ניתר בלחי וקורה אלא אם כן חצרות פתוחות לו ואם לאו דינו כחצר שאינו ניתר בלחי וקורה אלא בצורת הפתח.ואז מותר לטלטל מה ששבת במבוי ובחצר ואין לטלטל מה ששבת בבתים למבוי היות ולא עשו שיתוף..

דין אם לא עירבו החצרות יחד וגם לא נשתתפו במבוי (שפח)

א.     אם לא עירבו עירובי חצרות, ולא שיתופי מבואות, מותר לטלטל בתוך החצרות והמבוי, חפצים ששבתו בתוך החצרות או במבוי, אבל לא את אלה ששבתו בתוך הבתים [א].