סימן תר"ג

להזהר מפת נכרי וכו' בעשרת ימי תשובה

ובו סעיף אחד.

הובא בגמרא[1] שחכמים אסרו על היהודים לאכול לחם שנכרי אפאו, גם אם כל המרכיבים כשרים, כדי לייצר ריחוק בין יהודי לשאינו יהודי. אלא שבהמשך הזמן ראו כי גזירה זו קשה לציבור, והתירו קניית לחם מסוחר נכרי, או במאפיה של אינו יהודי. אמנם יש מקפידים לצרוך כל השנה רק לחם יהודי.

סעיף א

^אאף מי שאינו נזהר מפת של כותים (א), בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר (ב). הגה: ויש לכל אדם לחפש ולפשפש במעשיו ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה (ג); וספק עבירה צריך יותר תשובה מעבירה ודאי, כי יותר מתחרט כשיודע שעשה משאינו יודע, ולכן קרבן אשם תלוי (ד) הוצרך להיות יותר ביוקר מחטאת (ה) (דברי עצמו ורבינו יונה ריש ברכות).

^אטור בשם אבי העזרי מהירושלמי.

(א) שאינו נזהר מפת של כותים – כי סומך על ההיתר שנתנו חכמים.

(ב) צריך ליזהר – כדי לעשות מאמץ ולהתחזק במצוה חשובה זו, המזכירה לנו שלא להתבולל.

(ג) ולשוב מהם בעשרת ימי תשובה – שהרי זו מהותם של ימים אלה.

(ד) ולכן קרבן אשם תלוי – קרבן שהאדם מביא כשהוא מסתפק אם עבר בשוגג על עבירה, שבהעשותה במזיד עונשה כרת. ועל ספק זה מביא קרבן אשם, והוא איל.

(ה) יותר ביוקר מחטאת – קרבן חטאת מובא על ידי אדם שנודע לו כי עבר בשוגג עבירה, שאם היה חוטא בה במזיד, היה מתחייב כרת. ומביא כבשה, ששוויה פחות מן האיל[2].

———————————————————————————-

[1] עבודה זרה לה, ב. וראה שולחן ערוך יורה דעה קיב סעיף א וסעיף ב.

[2] ועיין אבות דרבי נתן פרק ל משנה ב.

להזהר מפת נכרי וכו' בעשרת ימי תשובה (תרג)

א. גם הנוהגים לאכול לחם המיוצר במאפייה של אינם יהודים, ישתדל בעשרת ימי תשובה לאכול דוקא "פת ישראל" [א].

ב. יש לכל אדם לפשפש במעשיו בימים אלו, ולחזור בתשובה מעבירות שבידו. וגם אם מסתפק אם כשל בעבירה, יחזור בתשובה [א].