סימן תרכ"ג

סדר תפלת נעילה, ובו ו' סעיפים.

תפילת נעילה היא התפילה החמישית והאחרונה הנערכת ביום כיפור. והיא קדושה מאד, כי נאמרת בעת חיתום הדין. במקומות רבים נוהגים לפתוח את הארון, בו מונחים ספרי התורה, למשך כל תפילת הנעילה. בסימן זה נלמד על הלכות תפילה מיוחדת זו.

סעיף א

לנעילה ^אאומר: אשרי (א), וקדיש, ואינו אומר: ובא לציון (ב); הגה: וכבר כתבתי (ג) דהמנהג במדינות אלו לומר: אשרי, ובא לציון, קודם נעילה.

^אטור.

(א) אשרי – כפתיחה לתפילת נעילה, וכהפסק בין מנחה לנעילה.

(ב) ואינו אומר ובא לציון – כי אמרו זאת כבר במנחה.

(ג) וכבר כתבתי – בסימן הקודם.

סעיף ב

^בזמן תפלת נעילה כשהחמה בראש האילנות (ד), כדי שישלים אותה סמוך לשקיעת החמה; ^גוצריך שליח ציבור לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה (ה), וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות, כדי שיגמור ^דקודם שקיעת החמה (ו) (ואומר במקום כתבנו, חתמנו (ז)) (טור).

^בהרא"ש בשם הר"מ בסוף יומא מהירושלמי בריש פרק בתרא דתענית וכרב שם הרי"ף ושאר פוסקים. ^גב"י וסעד לדבריו מהגהות מיימוניות. ^דכרבי יוחנן שם בירושלמי דאמר נעילת שערי היכל דהיינו ביום.

(ד) כשהחמה בראש האילנות – אין להתחיל בתפילת נעילה, מוקדם מדי, משום שהיא צריכה להאמר דוקא בסוף היום, עת חיתום הדין[1].

(ה) לקצר בסליחות ופסוקים שבאמצע התפלה – ישנם מחזורים שאכן הפחיתו את הסליחות והפיוטים שבנעילה. וכל אחד יתפלל כפי מנהג מקומו.

(ו) קודם שקיעת החמה – כך יוכל לומר ברכת כהנים, בעוד יום.

(ז) ואומר במקום כתבנו, חתמנו – כך הוא גם מנהג הספרדים. ואם טעה, אינו צריך לחזור.

סעיף ג

^האם חל בשבת, מזכיר בה של שבת (ח); ^ואבל בוידוי שלאחר התפלה אין מזכירים בו של שבת (ט); וְהָנֵי מִלֵּי יחיד, אבל שליח צבור, כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרוֹ בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ (י), מזכיר בו של שבת; ואם לא הזכיר, בזה אין מחזירין אותו (יא).

^המימרא דרבי יהושע בן לוי, שבת כד, ב. ^והרא"ש והמרדכי שם ושאר פוסקים.

(ח) מזכיר בה של שבת – אף שבכל שבת, אין מתפללים נעילה. ביום כיפור שחל בשבת, יש להזכירה בנעילה. כי הברכה האמצעית נסובה על אודות קדושת היום, ושבת, היא הרי חלק מקדושת היום. ויש להזכירה גם בחתימה, ויאמר, מקדש השבת וישראל ויום הכיפורים.

(ט) אין מזכירים בו של שבת – כי המקום להזכיר את השבת הוא, בקדושת היום, ולא בווידוי.

(י) כֵּיוָן שֶׁאוֹמְרוֹ בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ – כי מתוודה במהלך הברכה האמצעית.

(יא) בזה אין מחזירין אותו – אם בוידוי לא הזכיר, אין להחזירו, כי אין זה עיקר קדושת היום. אבל אם בגוף הברכה לא הזכיר, או בחתימתה, עליו לחזור.

סעיף ד

^זואומר: כתר, כמו במוסף (יב).

^זטור.

(יב) כמו במוסף – כששליח הציבור חוזר על העמידה, אומרים "קדושה", בסיום הברכה השניה. הנוסח של קדושה במוסף, פותח במילה "כתר". כאן אומר המחבר, כי גם בנעילה אומרים קדושת כתר, מאחר המילים הקדושות ברמה גבוהה במיוחד, מתאימות לתפילה קדושה זו. יש מן האשכנזים, שאינם אומרים במוסף קדושת כתר, אלא קדושת "נעריצך ונקדישך". ובתפילת נעילה, עליהם לומר קדושת "נעריצך". אמנם בשאר התפילות, אומרים האשכנזים קדושה הפותחת במילים "נקדש את שמך בעולם".

לכל נוסחאות הקדושה יש מכנה משותף, והוא, ההכרזה על הצטרפות בני האדם למלאכים המקדשים את השם. כפי שניתן להבין מנוסח אשכנז "נקדש את שמך בעולם, כשם שמקדישים אותו בשמי מרום". וכך היא משמעות "נעריצך ונקדישך, כנועם שיח סוד שרפי קודש". ואף קדושת "כתר" מכריזה על כך, כי אומרים בה "כתר יתנו לך מלאכי מעלה, עם עמך ישראל קבוצי מטה".

סעיף ה

^חנושאים כפים בנעילה (יג) (והמנהג במדינות אלו שלא לישא כפים (יד), ואומרים: אבינו מלכנו (טו)).

^חמשנה תענית כו, א.

(יג) נושאים כפים בנעילה – כי אין חשש לשיכרות, ואין מקום לגזור על כך בתפילת הנעילה, מאחר והיא נאמרת פעם אחת בשנה.

צריך להקפיד שנשיאת הכפים תהא לפני השקיעה, כי בלילה, אסור לישא כפים. מאחר והיא כעין העבודה שנעשתה בבית המקדש, ומן העבודות שנעשו רק ביום. ואם כבר שקעה החמה, ניתן להקל עד שלש עשרה דקות אחר השקיעה.

(יד) שלא לישא כפים – זהו מנהג אשכנז בחוץ לארץ. וגם לנוהגים כך, החזן אומר "אלוקינו ואלוקי אבותינו", כמו שאומר, כאשר לא נוכח כהן בתפילה. הסיבה שנמנעים מכך היא החשש שהתפילה תתאחר עד הלילה.

(טו) ואומרים אבינו מלכנו – גם כשחל בשבת (למרות שבשאר תפילות היום, אם חל בשבת, האשכנזים נמנעים מאמירתו). אמנם הספרדים נהגו שלא לומר אבינו מלכנו, בתפילת נעילה.

סעיף ו

^טבסוף הסליחות אומרים שבע פעמים: ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים (טז) (ופעם אחד: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל (יז), ושלש פעמים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (יח)) (מנהגים) (ועיין לעיל סימן ס"א) ותוקעים תשר"ת (יט); הגה: ויש אומרים שאין לתקוע, רק תקיעה אחת (כ) (מרדכי והג"מ סוף הלכות י"כ ואגור), וכן נוהגין במדינות אלו; ותוקעין לאחר שאמר קדיש לאחר נעילה, וקצת מקומות נהגו לתקוע קודם קדיש (כא).

^טסמ"ג שקיבל מרבינו יהודה בר יצחק.

(טז) ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים – כדי שהציבור יקבל עול מלכות שמים. והספרדים נוהגים לומר את הפסוק "

קָרָ֣אתִי בְכָל־לֵ֭ב עֲנֵ֥נִי יְקֹוָ֗ק חֻקֶּ֥יךָ אֶצֹּֽרָה ", שבעה פעמים.

(יז) ופעם אחד: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל – כך הוא מנהג רוב הקהילות.

(יח) ושלש פעמים: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד – הספרדים נוהגים לאומרו פעם אחת בלבד.

(יט) ותוקעים תשר"ת – תקיעה שברים תרועה תקיעה. הספרדים מוסיפים לתקוע תקיעה שברים תקיעה, ואחר כך תקיעה תרועה תקיעה.

אין מצוה בתקיעה זו, אלא מנהג. שמטרתו, לבשר על תום תקופת ימי התשובה, כי השופר היה אחד מגורמי ההתעוררות לתשובה. עוד מבשרת תקיעה זו על סיום הצום. אמנם אין זה אלא מעיקר הדין, ולאנשים חלושים, שאינם חשים טוב. אבל ראוי למי שכוחו במתניו, להמתין ולא לאכול עד אחר תפילת ערבית, והבדלה על הכוס.

*אין לתקוע לפני צאת הכוכבים[2].

(כ) רק תקיעה אחת – וכך נוהגים האשכנזים. כמו כן, יש הנוהגים לתקוע תשר"ת, וכל אחד יעשה כמנהג מקומו.

(כא) לתקוע קודם קדיש – צריך לדעת, שכל המנהגים טובים, וכולם הונהגו בפני גדולי ישראל. לכן צריכה כל קהילה לנהוג כמנהגה.

[1] יש שכתבו כי זמן זה הוא חצי שעה לפני השקיעה, וכך נוהגים רבים. אלא שהנוהגים כן, צריכים להתפלל מהר יותר מן הרגיל. לכן יש שמתחילים מוקדם יותר, כדי להתפלל תפילה זו במתינות. וכבר הבהרנו מספר פעמים, כי כל המנהגים טובים.

[2] בפוסקים הובא טעם נוסף לתקיעה זו, שהוא כזכר לתקיעת השופר של שנת היובל. תקיעה שנועדה לעורר את אדוני העבדים לשחררם, ולהזכיר לרוכשי הקרקעות, להשיבם לבעליהם המקוריים. במילים אחרות, התקיעה נועדה להזכיר לנו כי התשובה שערכנו ביום כיפור צריכה לקבוע בנפשנו הנהגה קבועה של רחמים כלפי המוחלשים.

סדר תפילת נעילה (תרכג)

א. תפילת נעילה היא חמישית והאחרונה הנאמרת ביום כיפור, וקדושתה גבוהה מאוד, כי היא נאמרת ממש בעת חיתום הדין [הק].

ב. במקום "כתבנו" אומרים "חתמנו", ואם טעה, אינו צריך לחזור. [ב]

ג. נושאים כפים בתפילת נעילה. ומנהג אשכנז בחוץ לארץ, שלא לשאת כפים. [ה]

ד. צריך לסיים את התפילה לפני השקיעה, ולכל הפחות, לומר ברכת כהנים, טרם שקיעה. (יג)

ה. בסוף התפילה, מקבלים עול מלכות שמים, ותוקעים בשופר, כל אחד כפי מנהגו. [ו]