הלכות סוכה

סימן תרל"ה – דין סוכת גנב"ך ורקב"ש, ובו סעיף אחד.

גנב"ך ורקב"ש הם ראשי תיבות של כל מיני סוכות, שהמכנה המשותף של כולם, שלא נבנו לכתחילה, לשם מצות סוכה. גנב"ך (גויים נשים בהמה כותיים) הן סוכות שנעשו למי שאינם מחוייבים בסוכה, ורקב"ש (רועים קייצים בורגנין שומרים) הן סוכות שנבנו רק עבור שימוש ארעי.

להלכה אין צורך שבניית הסוכה תיעשה לשם מצוה, אבל כן צריך שתיבנה לשם צל. עיקרון זה מנחה את הסימן הזה.

סעיף א

^אסוכה, אף על פי שלא נעשית לשם מצוה, כשרה; והוא שתהיה עשויה לְצֵל (א), כגון סוכת אינם יהודים (ב), נשים (ג), בהמה (ד), כּוּתִיִּים (ה), רועים (ו), קַיָּצִים (ז), ^*)בֻּרְגָּנִין (ח), שומרי שָׂדוֹת (ט); אבל סוכה שנעשית מֵאֵלֶיהָ, פסולה, לפי שלא נעשית לצל. ^בלפיכך הַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ (י) וְעָשָׂהוּ סֻכָּה, אינה סוכה, שהרי לא עומד גָּדִישׁ זה לְצֵל (ומה שעושה אחר כך הָוֵי תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי (יא)) (טור). ^גלפיכך אם עשה בתחלה כְּשֶׁנָּתַן שם הַגָּדִישׁ, חלל טפח במשך שבעה, לשם סוכה (יב), וְחָטַט בה אחר כך והשלימה לעשרה, כשרה, שהרי נעשית סכך שלה לצל; ^דואם הגדיש גדול ולא הניח אלא חלל טפח במשך שבעה (יג), ושוב חָקַק בה הרבה (יד) ועשה בה סוכה גדולה, אינה כשרה כולה עַל יְדֵי מֶשֶׁךְ שִׁבְעָה שֶׁהִנִּיחַ תְּחִלָּה (טו); ואם חָקַק משני צדדים ארבע אמות יותר על השבעה, אַף הַשִּׁבְעָה פסולה, דִּסְכָךְ פָּסוּל פּוֹסֵל מִן הַצַּד בְּאַרְבַּע אַמּוֹת (טז). הגה: ואין לעשות הסכך קודם שיעשה הדפנות (יז); ואם עשה טפח סמוך לַסְּכָךְ (יח), מותר לְסַכֵּךְ קודם שיעשה שאר הדפנות, כמו בְּחוֹטֵט בַּגָּדִישׁ (יט). (הגהות מיימוני פ"ה)^*).

^אברייתא שם ח, ב. ^*) (פירוש, שומרי העיר). ^במשנה שם טו, א. ^גמימרא דרב הונא שם טז, א. ^דטור בשם אבי העזרי. ^*) (ועיין בסוף סימן תרל"ג ובמה שציינתי שם).

• שתהיה עשויה לְצֵל – ואם נבנתה למעלה משלושים יום, קודם סוכות, צריך לחדש בה דבר, כפי שיסביר המחבר בסימן הבא.
• סוכת אינם יהודים – כנגד האות ג – גוי. סוכה שגוי בנה לא עבור סוכה, אבל כן לצורך דיור, על כן היא כשרה.
• נשים – גם סוכה לנשים כשרה, למרות שבנייתה לא נעשתה עבור המצוה, שהרי נשים פטורות ממצות סוכה. ובכל אופן היא כשרה, כי נעשתה למגורי אדם.
• בהמה – סוכה זו הוקמה להגנת בהמות, ולא לדירת אדם, ועם כל זה היא כשרה, כי נעשתה לצל.
• כּוּתִיִּים – אלה אנשים שהתגיירו, ולבסוף בוטל גיורם, ומאז נחשבו כגויים.
• רועים – סוכה הנעשית למנוחת הרועה, ואינה משמשת לדיור קבוע. אבל נעשית לשם צל כמובן, על כן היא כשרה.
• קַיָּצִים – בימות הקיץ, נהגו לפרוס פירות על גגות ומקומות דומים, לצורך ייבושן בשמש. האחראי על עבודה זו, עת נצרך לכך, נח בכעין סוכה. וכיון שנעשתה לדיור, היא כשרה.
• בֻּרְגָּנִין – סוכה קטנה עבור שומרי העיר.
• שומרי שָׂדוֹת – סוכה קטנה לשומרי הפירות בפרדסים.
• בְּגָדִישׁ – ערמת תבואה, גדושה באלומות קש ותבן.
• הָוֵי תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי – יצירת הסוכה, נאמרה בלשון עשייה – "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ" (דברים טז), ובהכרח שהסכך יונח לשם צל. לולי כן, לא יועיל הדבר, אם לאחר מעשה החשיבוהו כסכך.
• לשם סוכה – בכך גרם לחלקו העליון של הגדיש, להיחשב כעין גג, לחלל תחתיו. כי בכוונה השאיר חלל של טפח, על כן כל הגדיש מעל החלל, נחשב גג, כי נוצר בכוונת מכוין כגג. אבל בפחות מטפח, אין זה נחשב חלל כלל, על כן הגדיש לא ייחשב גג.
• חלל טפח במשך שבעה – שבעה על שבעה טפחים, כרוחבה המינימלי של סוכה.
• ושוב חָקַק בה הרבה – לרוחב.
• מֶשֶׁךְ שִׁבְעָה שֶׁהִנִּיחַ תְּחִלָּה – כי הגדיש מעל השטח הנחטט, לא נעשה לסכך.
• פּוֹסֵל מִן הַצַּד בְּאַרְבַּע אַמּוֹת – למדנו כבר, שסכך פסול ששטחו יותר מארבע אמות, אינו מוגדר דופן עקומה, ונמצא שאין דפנות לסוכה זו, לכן היא פסולה.
• קודם שיעשה הדפנות – הסוכה, בנויה מדפנות. ובהעדרם, לא ניכר שהסכך מונח לשם סוכה.
• עשה טפח סמוך לסכך – ובכך יצר מראה מסוים של אהל (כי גובה טפח מעניק מראה מינימלי של אהל), ובהנחת הסכך יש היכר שהונח לשם דיור, ויכול להמתין עם בניית הדפנות, לאחר כן.
• כמו בְּחוֹטֵט בַּגָּדִישׁ – שאם הותיר בו חלל בגובה טפח, הגדיש ממעל מוגדר סכך.

כאן יש לציין, כי דברי הרמ"א "אין לעשות" הם רק לכתחילה. אבל בדיעבד, אפילו הקדים סכך לדפנות, סוכתו כשרה[1], שהרי הסכך אכן הונח, לשם סוכה. מכך שהמחבר לא הביא חומרה זו נראה, כי לדעתו הדבר כשר לכתחילה, ואפשר להקדים את הנחת הסכך לפני הדפנות.

אם יש לבנותה לשם מצוה, ואם סיכך קודם הדפנות (תרלה)

• אין צורך שהסוכה תיבנה לשם מצוה, אבל כן צריך שתיעשה לשם צל [הק].
• למחבר מותר להניח את הסכך טרם בניית הדפנות (יט).
• לרמ"א, לכתחילה צריך להקים לכל הפחות טפח מן הדפנות, טרם הנחת הסכך. ואם לא עשה כן, בדיעבד, הסוכה כשרה [א].

[1] מוסבר על פי הב"ח. ואמנם יש חולקים ופוסלים, אף בדיעבד, אבל אפשר לסמוך על המקילים.