קיצורי הלכות הכשר וטבילת כלים
שולחן ערוך כפשוטו יורה דעה
קיצורי ההלכות המעשיות שבשו”ע וברמ”א סימנים ק”כ עד קכ”ב
הרב שאול דוד בוצ’קו
בסוגריים מרובעים מובאות ההפניות לשו”ע.
בדרך כלל מובאת הפניה לסעיף בלבד, כשהסימן הוא הסימן המובא בכותרת למשל: [א]. כשההפניה לסימן אחר, יצויין הסימן עם גרש, והסעיף ללא גרש למשל: [א’, א].
הפניה לסעיף כוללת את דברי המחבר והרמ”א, ואף את דברינו בפירושם.
הפניה לדברינו בס”ק מצויינת בסוגריים עגולים למשל: [(א)]. מספר בסוגריים מציין הערה באותו סימן, והציון [הק] מפנה להקדמתנו לסימן.
דיני טבילת הכלים (סימן קכ)
- יש חובה לטבול כלִי סעודה, הנקנה מגוי. אם הוא עשוי מאחת משש המתכות הכתובות בתורה, שהן זהב, כסף, נחושת, ברזל, בדיל ועופרת [א].
- כלי אלומיניום פטורים מטבילה, אך נכון לטובלם בלי ברכה (ג).
- כלי נירוסטה חייבים בטבילה, כי יש בהם ברזל (ג).
- חובת הטבילה, לפי ראשונים רבים, היא חובה מן התורה [הק].
- כלי סעודה מזכוכית, חייבים בטבילה מדרבנן [א].
- צריך לטובלם במקווה כשר, שיש בו ארבעים סאה מים, שהם כ 340 ליטר [א].
- כלי עץ, חרס, פורצלן, פלסטיק, וכל חומר אחר שאינו מאחד מששת המתכות, או אינו זכוכית, אינם חייבים טבילה [ד].
- כלי העשוי מחומר שפטור מטבילה, ומכוסה בשכבה דקה מחומר החייב בטבילה, במקום מגע האוכל, יטבול בלי ברכה [ב].
- כלי סעודה הם כלים הבאים במגע עם האוכל. על כן הכוונה רק לכלים ניידים, הממוקמים כל פעם במקום אחר, לפי העניין. על משטחי ההכנה והשיש, או בשולחנות הסעודה. אבל כלים גדולים הקבועים במקומם, כגון סירי ענק המחוברים לרצפה, או מערכת לשתייה קרה וחמה, הקבועה במקומה, אינם מוגדרים כלי סעודה, ופטורים מטבילה (ב).
- כלים חד פעמיים, אינם חייבים טבילה, כי אינם דומים לכלי מדין (ב).
- בקבוקי שתיה – למרות השימוש בהם לאחר ריקונם, אינם חייבים טבילה, כי הם כלים זמניים במהותם. מילויָם מחדש, אינו מדמה אותם לכלי מדין (ב).
סיכום הלכות הכשרת מטבח לא כשר (סימן קכא)
כלים שמשתמשים בהם רק בצונן
החובה להכשיר כלים נתקנה עבור כלים שבלעו איסור חם, מחשש שיעשו בהם שימוש לאוכל חם, והאיסור הבלוע בכלי ייפלט, ויאסור את האוכל.
כלים או משטחים שלא הונחו עליהם מאכלים חמים, וכלים שהשתמשו בהם בצונן, אינם צריכים הכשרה, ודי בנקיונם.
בכלל האמור – מקררים מקפיאים ושולחנות, הואיל ולא מניחים ישירות עליהם אוכל חם, אינם צריכים הכשרה כלל.
כוסות לשתייה קרה בלבד אינם צריכים הכשרה, אם הם עשויים מפורצלן, חרסינה, זכוכית, או כל חומר אחר.
כלים שמשתמשים בהם בחום
כלים מחרסינה או פורצלן, אינם ניתנים להכשרה[1].
צלחות, קערות, וסכו”ם ממתכת, או פלסטיק קשיח, או פיירקס, יוכשרו בהגעלה.
כלי זכוכית, לספרדים מותרים ללא הכשרה (כי אינם בולעים), ובני אשכנז נוהגים לא להשתמש בהם.
סירים וכיסוייהם, יוכשרו בהגעלה, אחר ניקוי יסודי.
כלים שמשתמשים בהם באפיה
תבניות, מצנם, רשת של תנור [שהמאפה מונח ישירות עליה], כל אלה ודומיהם, יוכשרו בליבון. מבחינה מעשית, אופציה זו אינה תמיד אפשרית.
כלים או משטחים שהאוכל אינו מונח ישירות עליהם
כלל גדול – אין מתכת בולעת איסור מחברתה, ללא נוזל.
כיריים וחצובות, אינם זקוקים להכשרה. כי הסירים מונחים עליהם, ואין מגע ישיר בין האוכל ובינם. אין הבדל בין כיריים של גז או של חשמל או של אינדוקציה[2]. אלא כולם זקוקים לניקוי יסודי, להסרת האיסור הדבוק בם.
משטחי שיש או כל משטח אחר, שאין מניחים עליו מאכלים אלא סירים, אף אם הסירים חמים, אינם טעונים הכשרה.
מיחם וקומקום אינם צריכים הכשרה, כי משתמשים בהם רק במים.
מדיח כלים זקוק לניקוי מעמיק. אפשר לבצע זאת בהפעלתו, פעם אחת, ללא כלים.
כיור אינו זקוק להכשרה, ומן הראוי לנקותו ולשפוך עליו מים רותחים[3].
תנור
תנור שהמאכל הנאפה בו, מונח ישירות עליו (כגון פיצה), טעון ליבון.
הליבון מבוצע בימינו באמצעות להבת מבער (בְּרֶנֶר) ישירה על המתכת, עד שניצוצות ניתזים ממנה.
בתנורים של ימינו, קשה מאוד להגיע לרמה זו של ליבון.
דרך הכשרתם היא כדלהלן – אם כל האפיה נעשית בתבניות, ללא מגע ישיר בין המאפה לתנור עצמו, הוא אינו טעון הכשרה. ובכל זאת, נוהגים להפעילם למשך חצי שעה, על חום גבוה, כשהם ריקים. בתנור פירוליטי (מגיע לחום גבוה מאד), יש להפעיל תוכנית לניקוי עצמי, וזו דרך הכשרתו.
ככל האמור יש לנהוג גם ברשת מתכת של תנור, שהאוכל מונח בתבניות, ואינו בא עמה במגע ישיר.
לפני חימום התנור והרשתות, צריך כמובן לוודא את ניקיונם, ולהסיר מהם כל איסור.
מיקרוגל שהמאכל מוכנס אליו בתוך כלי, אם רוצה להשתמש באופן חד פעמי, במיקרוגל של גוים, כגון במקום עבודתו, יניח את המאכל שלו בכלי סגור. ואם קנה מיקרוגל מגוי, יגעיל את הצלחת שבתוכו, מחשש שהונחו מאכלי איסור ישירות עליו, ויפעיל את המיקרוגל למשך כמה דקות, עם כלי פתוח מלא מים. דרך זו מכשירה את השימוש במיקרוגל, גם עבור מאכלים ללא כיסוי. אם בדיעבד השתמש במיקרוגל לפני הכשרתו, המאכל מותר.
דין נותן טעם לפגם בכלים (סימן קכב)
- איסור המעורב בהיתר, ומקלקל את טעמו, אינו אוסרו [א].
- טעם איסור הבלוע בכלי, נחשב פגום אחרי 24 שעות [ב].
- קדירה הבלועה מבשר בחלב, וחיממו בה מים, לפני שחלף לילה, סופרים את ה 24 השעות משעת בישול המים [ד].
- לדעת הרמ”א, הוא הדין גם בקדירה הבלועה מאיסור [ד].
- סתם כלים, בין של גוים בין של יהודים, נחשבים כאינם בני יומן. כלומר לא חוששים שבישלו בהם איסור בתוך 24 שעות אחרונות, על כן המתבשל בהם מותר [ו] [ז].
- כלים של היתר, שנתערב בינם כלי של איסור, אם רוב הכלים הם של היתר, אין צורך להכשירם [ח].
[1]. במקום הפסד יגעיל אותם שלש פעמים, ומותר להשתמש בהם (יביע אומר ח”א יו”ד סימן ו).
[2]. האינדוקציה היא שיטת בישול, באמצעות סלילים מגנטיים הממוקמים תחת משטח זכוכית קראמית. וכשמונח עליהם כלי בישול, הם יוצרים אפקט חום מדויק, לפי קוטרו התחתון של כלי הבישול.
[3]. אף שלפעמים מצויים איסורים של ממש בכיור, כי הוא משמש גם לחלבי וגם לבשרי. ושאריות המאכלים מושלכות אליו, ופעמים נשפך עליהם מים חמים. בכל זאת, אין צורך להכשירו. כי אין מניחים בתוכם מאכלים חמים (העלולים לבלוע), אלא כלים, כגון צלחות. והאיסור שבדפנות הכיור, לא יתכן שייפלט וייבלע בצלחות הכשרות, ואלה תאסורנה את האוכל המונח בתוכן. בהלכה, אין חשש כזה.
