קיצורי הלכות חוקות העובדי כוכבים
שולחן ערוך כפשוטו יורה דעה
קיצורי ההלכות המעשיות שבשו”ע וברמ”א סימנים קע”ח עד קפ”ב
הרב שאול דוד בוצ’קו
בסוגריים מרובעים מובאות ההפניות לשו”ע.
בדרך כלל מובאת הפניה לסעיף בלבד, כשהסימן הוא הסימן המובא בכותרת למשל: [א]. כשההפניה לסימן אחר, יצויין הסימן עם גרש, והסעיף ללא גרש למשל: [א’, א].
הפניה לסעיף כוללת את דברי המחבר והרמ”א, ואף את דברינו בפירושם.
הפניה לדברינו בס”ק מצויינת בסוגריים עגולים למשל: [(א)]. מספר בסוגריים מציין הערה באותו סימן, והציון [הק] מפנה להקדמתנו לסימן.
שלא ללבוש כמלבושי עובדי כוכבים (סימן קעח)
- אסור מן התורה לאמץ התנהגויות לא ראויות של הגויים, גם אם אין איסור מפורש לכך, כפי שנאמר בתורה “ובחוקותיהם לא תלכו” [הק] (א).
- הכוונה היא למעשים ייחודיים, המבוצעים בהתאם להנחיות הדתיות שלהם. כגון הבאת עץ אשוח לבית יהודי, במהלך החג שלהם [א].
- אין ללבוש בגדים כמו בגדי כמרים או בגדים אחרים המיוחסים להם [א] (ב).
- אין לעצב את שיער מרכז הראש בצורת עיגול, מכיוון שכך נהגו עובדי עבודה זרה [ב].
- כמו כן, אין להתלבש בבגדי פריצות [א].
שלא לכשף, לעונן ולנחש (סימן קעט)
- ישנם איסורים רבים הקשורים להנהגת עובדי עבודה זרה, שהאמינו בכוחות מאגיים. אנו, לעומת זאת, אין חלקנו עמהם. אמונתנו היא בהקב”ה, שהוא המנהיג הבלעדי של העולם [הק].
- אדם צריך לפעול בתום לב, ולא לנסות לנבא את מה שעתיד לקרות [א].
- הנה הפסוקים מהתורה העוסקים באיסורים הללו: “לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, לֹא תְנַחֲשׁוּ, וְלֹא תְעוֹנֵנוּ” (ויקרא יט, כו). “לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, קֹסֵם קְסָמִים, מְעוֹנֵן, וּמְנַחֵשׁ, וּמְכַשֵּׁף; וְחֹבֵר חָבֶר, וְשֹׁאֵל אוֹב, וְיִדְּעֹנִי, וְדֹרֵשׁ אֶל הַמֵּתִים; כִּי תוֹעֲבַת ה’ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה, וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה, ה’ אֱ־לֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ; תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה’ אֱ־לֹהֶיךָ ” (דברים יח, י-יג).
- אסור לשאול בקוסמים. הקוסם עושה פעולות מסוימות, כדי לפנות את רוחו מהסביבה. כאשר מחשבתו פנויה מכל הדברים, יש לו את היכולת לחזות עתידות. הקוסם עצמו עובר על איסור תורה “לא יהיה בך… קֹסֵם קְסָמִים” [א] [ג] (יט).
- דעת הרמב”ם היא שאסטרולוגיה אסורה מן התורה, כפי שנאמר “לא תעוננו”. יש המפרשים כי הכוונה היא שאסור לקבוע שיום מסוים הוא יום מזל טוב או יום של מזל רע, ולפעול בהתאם לכך [א] [ג].
- אסור לנחש, כפי שנאמר “לא תנחשו”, כמו למשל אם מישהו אומר “פתי נפלה מפי”, או “נפל מקלי מידי”, או בני קורא לי מאחרי, או אם צבי עובר לפני בדרך, או אם נחש עובר מימיני או שועל משמאלי. מי שחווה אחד מהמצבים הללו, וקובע על פיו (“מנחש”), שצריך להימנע ולא לצאת לדרך, או להתחיל במלאכה עובר על איסור ניחוש [ג].
- אסור לכשף. המכשף עושה פעולות מסוימות מאגיות, במטרה לשנות את המציאות [א].
- אסור להיות חוֹבֵר חָבֶר, כלומר באמצעות לחש, הוא מְקַבֵּץ חיות, נחשים, עקרבים, יתושים ופרעושים [ה].
- אסור לדרוש אל המתים, כלומר להרעיב את עצמו, ולישון בבית הקברות, כדי שתשרה עליו רוח הטומאה. ובמהלך שינתו, כך הוא סבור, יוכל לקבל תשובות מהמתים בחלום [יג].
- אסור להשתמש בתורה כתרופה, כלומר אין לומר פסוק על פציעה, במטרה להתרפא. עם זאת, יש מצווה להתפלל לה’ שירפא, וללמוד ולבקש שבזכות הלימוד, תבוא רפואה [ח].
- אחיזת עיניים אסורה. אחיזת עיניים נעשית באמצעות זריזות ידיים ומיומנויות מיוחדות, אשר יוצרות אשליה בקרב הצופים, ומביאות אותם להאמין בטעות, שיש למאחז כוחות על טבעיים, כאילו אכן בוצע כישוף. יש פוסקים שהתירו מופעי “קסמים” אם ה”קוסם” מצהיר בגלוי, שכל מעשיו נעשים בזריזות ידים בלבד, ואינם אלא שעשוע בלבד [טו].
איסור כתובת קעקע וקריחה על מת (סימן קפ)
- אסור לבצע קעקוע, כפי שנאמר בתורה: “וּכְתֹבֶת קַעֲקַע לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם” (ויקרא יט, כח) [הק].
- כתובת קעקע היא פעולת שריטה בעור ומילוי מקום השריטה בחול, דיו או צבעים אחרים [א].
- האיסור חל גם על ציורים וגם על כתיבת מילים (ב).
- אסור לבצע שריטה על העור כאות צער על אדם קרוב שמת, כפי שנאמר “וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם” (ויקרא יט, כח) [ה].
- האיסור חל הן על שריטה ביד, והן על שריטה באמצעות כלי [ה].
- יש איסור לקרוח קרחה על מת, כפי שנאמר “וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת” (דברים יד, א) [הק].
- ה’קָרְחָה’ היא פעולה של תלישת שיער מראשו, כצער על המת. בכל מקום בראש, בין ביד, ובין באמצעות סם [ט].
- איסורים אלה חלים גם על נשים [יב].
איסור גילוח הפיאות (סימן קפא)
- כתוב בתורה לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם [הק].
- גבולות האיסור”: גבולה העליון של הפאה אינו רק מול האוזן, אלא גם למעלה ממנו, החל ממקום צמיחת השער, בגבולו העליון של המצח, וכלה בחלקו העליון של האוזן (כא).
- האיסור הוא לגלח בתער וצריך לחוש לדעה שאפילו במספרים כעין תער אסור [ג].
- ועל כן אין להשתמש במכונת גילוח בהקפת הראש (ו).
- אסור להיות ניקף כלומר לתת לאדם אחר להקיף את פאת הראש [ד].
- אסור להקיף הקטן [ה].
- מותר להקיף ראשה של אשה והיא אסורה להקיף ראשו של איש [ו].
- אסור להשחית פאות הזקן ככתוב וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ [הק].
- יש מחלוקת היכן פאת הזקן. ועל כן אין לגלח הזקן בשום מקום חוץ מהשפם [יא].
- האיסור הוא בגילוח בסכין אבל במספרים אפילו אם תוצאות דומות לגילוח בסכין אין איסור [י].
- ועל כן נוהגים להתיר גילוח הזקן במכונת גילוח (כז).
- אין איסור השחתת זקן לאישה אבל אסור להשחית זקן האיש [יא].
דברים האסורים משום לא ילבש גבר שמלת אשה (סימן קפב)
- בתורה כתוב: “לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה, וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה’ אֱ־לֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה” [הק].
- מכאן למדנו שאסור לגבר ללבוש פריט המיועד לאשה, וכן אסור לאשה ללבוש פריט המיועד לגבר [ה].
- במקרה של צורך, כמו בזמן גשמים, אם האשה זקוקה למעיל, מותר לה להתכסות במעיל גשם גברי (טז).
- מה נחשב בגד של גבר ובגד של אשה, תלוי במציאות ובסביבה [ה].
- אסור לגברים להשיר את שערות הערווה או בית השחי, כפי שנוהגות הנשים. אם מדובר בצורך רפואי, הדבר מותר [א].
- כל התנהלות חיצונית שמיועדת בעיקר לנשים, אסורה על גברים [ו].
