הבטחות על קבלת התפילות

בס"ד

על הבטחות שתפילות תתקבלנה

הערה לעורך העלון של הישיבה "קול מהיכל".

ראיתי השבוע את העלון הנכבד שאתה עורך, ומאד נהניתי מן הדברים שראיתי. אלא שמשפט מסוים שמקורו באתר הידברות, והובא פעמיים, לא נשא חן בעיני, ואמרתי אשיחה את אשר ליבי בפניך, מדוע לא נשאו הדברים חן בעיני.

הנה גם בכותרת וגם בתוכן נכתב כך: "מי שזקוק לישועות, יתפלל על קברי, ותקובל תפילתו". אלו הם דברי המקובל הגדול הרש"ש, זכרונו לברכה. ועל כך אני מבקש להעיר. כי אין דרכנו לסמוך על הבטחות בסגנון זה.

עלי לציין כי איני בא חלילה להטיל שמץ דופי או ספק בצדקותו הגדולה של הרש"ש זצ"ל, חלילה לי מעשות כדבר הזה, שהרי ודאי היה צדיק גדול מאד. מלבד זאת, איני חפץ לבטל את הענין שיש בהשתטחות על קברו, כי ודאי יש ענין רב לבוא אל קברו, ולשפוך שיח לפני השם יתברך, שזכות הצדיק תעמוד לנו לעזר. ובאותו מעמד, מן הראוי שהמתפלל יקבל על עצמו, בלי נדר, ללמוד מדרכיו וממעשיו הטובים של הצדיק הנשגב.

אך יחד עם זאת, נחוץ להבהיר כי אין שום אדם בעולם, גדול ככל שיהא, שבכוחו להבטיח את קבלת התפילות.

עתה אכתוב לך, מנין לי דבר זה.

גם יעקב אבינו, עליו אמר הכתוב (תהלים קלה, ד) "כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָ-הּ", גם הוא אינו יכול להבטיח את קבלת התפילות, כפי שניתן ללמוד מן השיג ושיח שנערך בינו לרחל אמנו, כמובא בפרשת ויצא:

וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי; וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר, הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן (בראשית פרק ל פסוק א – ב):

מפרש הרמב"ן שם וז"ל:

ועל דרך הפשט, אמרה רחל ליעקב שיתן לה בנים, ובאמת דעתה לאמר שיתפלל עליה, אבל שיתפלל עליה, עד שיתן לה בנים על כל פנים, ואם אין שתמית עצמה בצער. דברה שלא כהוגן בקנאתה, וחשבה כי באהבתו אותה יתענה יעקב וילבש שק ואפר, ויתפלל עד שיהיו לה בנים שלא תמות בצערה. ויחר אף יעקב – שאין תפלת הצדיקים בידם שתשמע ותענה על כל פנים. ובעבור שדברה דרך געגועי הנשים האהובות, להפחידו במיתתה, חרה אפו. ולכך אמר לה, שאינו במקום אלהים שיפקוד העקרות על כל פנים, ואיננו חושש בדבר, כי ממנה נמנע פרי הבטן ולא ממנו, וזה ליסר אותה ולהכלימה. והנה הצדקת בראותה שלא תוכל להסמך על תפלת יעקב, שבה להתפלל על עצמה, אל שומע צעקה, וזהו וישמע אליה אלהים (רמב"ן שם פסוק א).

מבואר בדברי הרמב"ן שחרון אפו התעורר על רחל, לאחר שאמרה לו כי בידו כח להתפלל, עד שתתקבל תפילתו. על כך חרה אפו ואמר "הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי", הרי יש כח יחיד בעולם, שהוא לבדו המחליט אם לקבל תפילות אם לאו, ומי הוא זה היכול להבטיח שהתפילה תתקבל.

אמונת עם ישראל מעולם לא התבססה על סגולות ודברים דומים, כאילו יש בכוחם לפעול שינויים לטובה או לרעה. חלילה לנו מלדבוק בדרכים אלה. כי האמת היא שאין שון כח אחר בעולם, מלבד רצונו של השם יתברך, כמו שכתוב בתורה "אין עוד מלבדו" (דברים ד, לה).

סכנה גדולה טמונה באמונות מעין אלה, כי המרחק בין אמונות כאלה לבין עבודת כוכבים, אינו גדול.

אברהם אבינו ראה מטרה עליונה בביטולם של אמונות מעין אלה, כמו שהאריך הרמב"ם להסביר בהלכות עבודת כוכבים (פרק א הלכות א-ג), ונצטט מספר משפטים "בִימֵי אֱנוֹשׁ טָעוּ בְּנֵי הָאָדָם טָעוּת גָּדוֹל וכו' הִתְחִילוּ לִבְנוֹת לַכּוֹכָבִים הֵיכָלוֹת וּלְהַקְרִיב לָהֶן קָרְבָּנוֹת וּלְשַׁבְּחָם וּלְפָאֲרָם בִּדְבָרִים וּלְהִשְׁתַּחֲווֹת לְמוּלָם וכו' וְהִתְחִילוּ כּוֹזְבִים אֲחֵרִים לַעֲמֹד וְלוֹמַר שֶׁהַכּוֹכָב עַצְמוֹ אוֹ הַגַּלְגַּל אוֹ הַמַּלְאָךְ דִּבֵּר עִמָּהֶם וְאָמַר לָהֶם עִבְדוּנִי בְּכָךְ וְכָךְ וכו' וְעַל דֶּרֶךְ זֶה הָיָה הָעוֹלָם הוֹלֵךְ וּמִתְגַּלְגֵּל עַד שֶׁנּוֹלַד… אַבְרָהָם אָבִינוּ וכו' שֶׁהִשִּׂיג דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וכו' הִתְחִיל לְהָשִׁיב תְּשׁוּבוֹת וכו' וְלוֹמַר שֶׁאֵין זוֹ דֶּרֶךְ הָאֱמֶת שֶׁאַתֶּם הוֹלְכִים בָּהּ וְשִׁבֵּר הַצְּלָמִים וְהִתְחִיל לְהוֹדִיעַ לָעָם שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲבֹד אֶלָּא לֶאֱלוֹהַּ הָעוֹלָם".

מן הטעם הזה הזהירה אותנו התורה, לבל נחשוש מפני שדים, ככתוב (ויקרא יז, ז) "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם". כאן נצטווינו שלא לפחד מאף גורם בעולם, מלבד השי"ת, כמו שכתב רמב"ן שם וז"ל, כי כל מבקש אותם ומאמין בהם הוא זונה מתחת אלהיו, שיחשוב כי יש מי שמטיב או ירע, חוץ מהשם הנכבד והנורא, ע"כ.

היחיד אליו אנו מתפללים, הוא הקב"ה, והוא ברחמיו הגדולים, עונה כרצונו. אין מושג כזה להבטיח ש"התפילה ודאי תתקבל", כי אמונה במעשים אוטומטיים, היא כפירה באחדותו יתברך.

אחתום כעין הפתיחה, שתצליח בעבודת העריכה שלך, בעלון הנפלא, המביא תועלת רבה לכל.

בברכה

שאול דוד בוצ'קו