מכתב תשובה לרב גינזבורג בעניין סירוב פקודה

בס"ד

ל בעומר ה'תשעד

לכבוד הרב יצחק גינזבורג שליט"א

השלום והברכה.

היום קיבלתי את מכתבו של כבודו, המבקש ממני לצאת בקריאה לחיילים, שיסרבו פקודה, אם יתבקשו להחריב בית ביהודה ושומרון. והנה אין דרכי להתערב בפולמוסים השונים בציבור. ובדרך כלל אני נמנע מחתימה על הצהרות או גינויים כאלה או אחרים.

אמנם מפאת כבודו של רבנו, רואה אני חובה לענות לבקשת כבודו, ולהודיע לו דעתי העניה.

סבור אני כי אין לקרוא לחיילים לסרב פקודה בעניין זה.

ואף שדעתי מסכימה עם דעתו של כבודו, שחייבים אנו מדין תורה ליישב את כל הארץ שניתנה לנו על ידי הבורא, ולרמב"ן יש בזה מצות עשה. ולכל הדעות ברור שאין לוותר על הארץ מבחינה רשמית, שהיא כקריעה של אותיות תורתנו הקדושה.

יחד עם זאת, אני סבור כי אין לקרוא לסירוב פקודה, כפי שמיד אבהיר.

הנה עיקר מהותה ועניינה של הגאולה היא יציאת עם ישראל מהפירוד והפיזור בכל ד' כנפות הארץ, חידלון חיי היחיד, והתכנסות הכל לחיי אומה וציבור.

שאלות העולות על סדר היום הציבורי, כגון שחרור טרוריסטים (לצורך כזה או אחר), יציאה למלחמה, נסיגה וכו', נתונות בסופו של דבר תחת סמכותה ואחריותה של המלכות החדשה. וכדרכו של עולם, יש הסוברים שצריך לפעול כך, ויש הסוברים שצריך לפעול בצורה הפוכה. אבל בשורה התחתונה, ההחלטה נתונה ביד הממשלה הנבחרת.

אי כיבוד החלטות הממשלה עלול להוביל חלילה לקלקול הפסד וחורבן העיקרון הבסיסי ביותר, הלא הוא המלכות המתחדשת בארץ ישראל. איני צריך לגלות את אזניו של כבוד תורתו, כי המחלוקות בסוף ימי בית שני הם שהכריעו את הכף לצד החורבן.

זאת ועוד, הלא מצות כיבוש הארץ הוטלה בעיקרה על הציבור. ואי אפשר לקיים אותה במלחמה נגד החלטות הציבור, כלומר נגד הממשלה שנבחרה בידי הציבור.

אני רואה ממכתבו, כי אין כבודו מסכים לפעולות "תג מחיר", ובכל זאת, תלה את סיבת ההתנהגות הלא ראויה ברבנים הנמנעים מלקרוא לסירוב פקודה, ובני נוער מפאת תסכולם העמוק, מגיעים לקיצוניות.

אמנם אני איני מסכים לזה. נוער יקר זה, שתסכולו מוביל למעשים קיצוניים אלו, אינו נשלט ומוכוון אפילו לא על ידי מנהיג דגול וחכם כמו כבודו שיחי' לאוי"ט, שקרבתו אליהם הדוקה מאד, ובכל זאת אינו מצליח להנהיג אותם בדרך הישרה.

עובדה זו מלמדת, כי אף אחד בעולם אינו מצליח למלא את משאלות לבו ורצונו לחלוטין. השם יתברך הוא היחיד, שבידו לעשות כרצונו, כי רק הוא לבדו הכל יכול.

אני משוכנע עד עומק ליבי, כי גם ממשלתנו הנבחרת אינה מעוניינת בשחרור מחבלים. ואם בכל זאת הכריעה לעשות כן, מן הסתם ראתה שאין ברירה אחרת, וכי זו הדרך שתפיק תועלת, עבור כלל האומה. מובן מאליו כי זה בסדר לחלוק עליה, ולהביע כל דעה מתנגדת. ובתנאי שהשיח יונהג ויישמר בגבול הטעם הטוב, ולא יפגע חלילה במתנה הכבירה שקיבלנו מאתו יתברך, שיש לנו מדינה שראשיה מנהיגים ומחליטים.

אנשי אמונה אנו. לכן בל ירפו ידינו, אלא יש להמשיך בכל עוז בחינוך הדורות לתורה, ולבניית הארץ היקרה לנו כל כך. וכמובן, בדרכי נועם, ובשילוב כל הזרועות יחד. ומתוך ידיעה ברורה, שאף שאנו פועלים, אין זה אלא כטיפה בים מן העשיה הא־לוהית. לכן נשים דגש על חיבור כל היחידים לכלל ונהיה אומה אחת, העובדת את השם ביראה ובאהבה.

בכבוד רב,

שאול דוד בוצ'קו