סימן ה

כוונת הברכות (ובו סעיף אחד)

סעיף א

^איכוין בברכות פירוש המלות (א). כשיזכיר השם (ב) יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א שהיה והוה ויהיה, ובהזכירו א-להים, יכוין שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כלם.

^אטור.

(א) פירוש המילות – התפילה היא עבודה שבלב, לכן אין להסתפק במלמול המילים, אלא יש לומר אותן מתוך הבנה פנימית. המחבר כאן אינו מכוון להבנת המילים בלבד, אלא להבנה שיש בה הזדהות עם הכתוב, הבנה המאפשרת לומר כל מילה בכוונה.

(ב) כשיזכיר השם – הכוונה לשם הוי"ה, הנכתב באות י', אחריה ה', אחריה ו', ובסוף ה'. שם זה אסור בקריאה, ולפיכך נהגה כ"שם אדנות", כלומר א-ד-נ-י. משמעות שם אדנות היא שה' הוא אדון העולם, ובכתיבתו – בשם הוי"ה – הכוונה שהוא היה הווה ויהיה, כלומר נצחי. בשם א-לוקים מכוונים שהוא כל יכול. בשמות אלו טמונים כל יסודות האמונה: נצחיותו מבטאת שהוא ברא עולם, ושלעולם יש התחלה; שם אדנות מבטא את זאת שהוא לא רק ברא את העולם אלא אף משגיח עליו; בשם א-לוקים טמון חיזוק ביטחוננו בו יתברך, מפני שהוא כל יכול.