סימן כ"ח

דיני חליצת התפילין, ובו ג' סעיפים

סימן זה עוסק בחיבוב מצוַת התפילין ובסדר חליצתן.

סעיף א

^אחייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה (א), שלא יסיח דעתו מהם (ב). ^בוימשמש בשל יד תחלה (ג), ^גוכשיאמר 'וקשרתם לאות על ידך' ימשמש בשל יד, וכשיאמר 'והיו לטוטפות בין עיניך' ימשמש בשל ראש.

^אמנחות ל״ו ע"ב.  ^ביומא ל״ג ע"ב לפירוש התוספות בשם רבי אליהו.  ^גטור בסימן ס״א.

(א) בכל שעה – היינו שייגע בתפילין מפעם לפעם.

(ב) שלא יסיח דעתו מהם – את האיסור להסיח דעתו מן התפילין למדו חכמים מהציץ שעל מצח הכהן הגדול. בציץ נאמר "והיה על מצחו תמיד" (שמות כ"ח, לח), וביארו חז"ל (יומא ז ע"ב, ועוד) שאין הכוונה בפסוק להנחה טכנית בלבד, אלא שצריך שלא יסיח דעתו מן הציץ. ולמדו משם קל וחומר, שאם נאמר הדבר בציץ, שאין בו אלא פעם אחת שם ה' (המילים "קודש לה'" הכתובות בו), קל וחומר בתפילין –שכתובות בהן ארבע פרשיות מהתורה, ושם ה' מצוי בהן כמה וכמה פעמים ­– שאין להסיח את הדעת מהן[1]. אין הכוונה שהכהן הגדול יחשוב כל הזמן על הציץ, או שמניח התפילין יחשוב רק עליהן כל העת, שהלא דבר זה 'יקפיא' את האדם, ולא יוכל לעשות שום דבר נוסף על הנחת התפילין. אלא שכוונת הדברים היא שכל זמן שהוא מעוטר בתפילין עליו להיות מודע לכך שהוא כביכול מחובר לה', ועליו לנהוג בהתאם, בהתנהגות שאין בה קלות ראש[2].

(ג) בשל יד תחילה – משום שזהו הסדר בפסוק, ומהכלל "אין מעבירין על המצוות" למדו חכמים גם שיש לעשות את המצוות על פי הסדר שקבעה התורה.

 סעיף ב

^דתפילין של ראש חולץ תחילה, משום דכתיב 'והיו לטוטפות בין עיניך' (דברים ו', ח), כל זמן שבין עיניך יהיו שתים (ד). ^הצריך לחלוץ תפילין של ראש מעומד (ה). ^וויניח בתיק של ראש ועליו של יד (ו), כדי שכשיבא להניחם יפגע בשל יד תחילה (ז).

^דמנחות לו ע"א.  ^ה[ב"י בשם] מערכת א-להות.  ^ותוספות מההיא דיומא [לג ע"ב]. רבינו תם בשם רב האי.

(ד) יהיו שתים –  מכך שכתוב ראשית "וקשרתם לאות על ידך" ואחר כך "והיו לטוטפות בין עיניך", דרשו חכמים שהמניח תפילין של ראש יהיה לעולם עטור בתפילין של יד. לכן בהנחה יש להקדים תפילין של יד, ובחליצה להקדים את של ראש. ונראה שטעם הדבר הוא שהתפילין של יד מכוונות כאמור כנגד המעשה, והתפילין של ראש כנגד המחשבה[3]; ועל אף שגדולה קדושתן של תפילין של ראש, שהמחשבה קשורה לפנימיותו של האדם, אמרו חכמים שהציות לדבר ה' קודם, והמחשבה היא לעולם קומה נוספת.

(ה) מעומד – ראינו למעלה דין דומה בהנחת התפילין[4]. דין זה בחליצתן מביא הבית יוסף בשם ספר קבלי בשם "מערכת הא-להות", ואינו מסביר טעמו. ואולי יש לבאר (בנוסף לדברינו לעיל), שיש לעמוד בפני התפילין של ראש, שקדושתן גדולה, כשם שעומדים בפני ספר תורה. ואין חובה לעמוד כאשר חולץ תפילין של יד, משום שבנוסף לכך שקדושתן פחותה מתפילין של ראש, הלא יש אומרים שצריך להניחן בישיבה, כפי שהבאנו למעלה בסימן כ"ה.

(ו) ועליו של יד – שאם יפגע בשל ראש תחילה, יאלץ "להעביר על המצוות" ולהניח ראשית את של יד, כפי שראינו בסימן כ"ה סעיף ו'.

(ז) בשל יד תחילה – רבים נוהגים להניחן בתיק זו לצד זו, ואז יש להקפיד להניח את התפילין של יד בכל יום באותו הצד. יש שכתבו שיניח את של יד בימין (וכך במשנה ברורה כאן בשם "שולחן שלמה"), ויש שכתבו דווקא בשמאל, כדי שהתפילין של ראש, הקדושות יותר, יהיו בימין. אך כאמור, העיקר שיניח בסדר קבוע.

סעיף ג

^זמנהג החכמים לנשק התפילין בשעת הנחתן ובשעת חליצתן (ח).

^ז[ר"ד אבודרהם וארחות חיים][5].

(ח) ובשעת חליצתן – משום חיבוב מצווה. והעיקר לשים לִבו בשעת הנחתן שלא יניח כאוטומט, אלא יזכור את כוונת המצווה, וישים לב שלא יסיח דעתו מהן. ובשעת חליצתן לא יחלוץ כאילו הן כמשא עליו, אלא שבצער נפרד מהתפילין בגלל הצורך.

[1] נחלקו הפוסקים אם איסור זה הוא מדאורייתא או מדרבנן. מפשט הגמרא משמע שזה דאורייתא, אולם התוספות (יומא ח ע"א ד"ה "ומה ציץ") כתבו שאיסור היסח הדעת בתפילין הוא מדרבנן, ואין זה קל וחומר גמור, שכן בציץ שם ה' גלוי. אבל מהרמב"ם משמע שדין זה הוא מהתורה, כפשט הגמרא.

[2] וראה בספרנו "בעקבות המחבר" בפרק "היסח הדעת בתפילין", מעמוד כ"א ואילך.

[3] בית יוסף בשם הזוהר, בסימן כ"ה סעיף ט'. הבאנו זאת שם בס"ק כ"א.

[4] סימן כ"ה סעיף י"א, המנהג הראשון ברמ"א. וראה ביאורנו שם בס"ק כ"ח.

[5] בדפוסים מופיע כאן "רבינו תם בשם רב האי", במקום בסוף הסעיף הקודם. השלמנו על פי הבית יוסף, ועל פי "שולחן ערוך השלם" הערה י"ב.