סימן כ"ט

שלא לברך כשחולץ תפילין, ובו סעיף אחד

מנהג ארץ ישראל היה לברך בעת חליצת התפילין "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לשמור חוקיו"[1]. ומשמיע לנו המחבר שאין לברך ברכה זו.

סעיף א

^אאין לברך שום ברכה כשחולץ תפיליו (א), אפילו כשחולצם ערב שבת בין השמשות (ב).

^ארא״ש בהלכות תפילה בשם ר״ת, והתוספות במנחות ל״ו ע"ב ובכמה דוכתי.

(א) כשחולץ תפיליו – יש הסוברים שאסור להניח תפילין בלילה, כנלמד מהפסוק (שמות י"ג, י) "ושמרת את החֻקה הזאת למועדה מימים ימימה" – ימים ולא לילות. ולדעתם, כאשר חולץ את התפילין בסוף היום מקיים מצווה זו של "ושמרת", ולכן מברך ברכת "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לשמור חוקיו". אולם להלכה אין לברך ברכה זו, משום שנפסק שמעיקר הדין גם הלילה הוא זמן תפילין, אלא שתיקנו חכמים שלא יישן בהן משום כבודן[2].

(ב) בין השמשות – לדעת מתקני הברכה, מהמילים "מימים ימימה" נלמד גם שאין להניח תפילין בשבת, כי המדובר בפסוק בימי חול ולא בימי קודש. אולם להלכה נלמד שאין להניח תפילין בשבת מטעם אחר[3], ולכן אין לברך ברכה זו.

[1] ירושלמי ברכות פ"ב ה"ג; בבלי ברכות דף מד ע"ב.

[2] כפי שיתבאר בסימן ל' סעיף ב'.

[3] כפי שיתבאר בסימן ל"א.