אימתי הוא זמן קריאת המגילה בכוכב יעקב ?

11. פסיקתו של הרב אוריאל ספז שליט"א

הוראות לקראת פורים בכוכב יעקב ת"ו

בדבר השאלה שעלתה בתקופה האחרונה, באיזה יום יש לחגוג את פורים בישוב כוכב יעקב רבתי ת"ו.

ההחלטה שקיבלתי היא, להמשיך לחגוג בתאריך י"ד כפי שהיה נהוּג מימות היווסדה עד עתה, כהוראת הרבנים שישבו כאן על כיסא הרבנות.

הסבר וברור הלכתי:

א. ישנן שתי סיבות העשויות להגדיר אותנו כדין מוקפים, האחת מדין 'סמוך' והשניה מדין 'נראה'.

ב. כל סיבה יכולה לעמוד בפני עצמה, כלומר נראה שאינו סמוך, וכן סמוך שאינו נראה.

ג. האם יש לנו הגדרה של 'נראה'?

1. לפי הרבה ראשונים יש גבול עד כמה הנראות משפיעה על דיני חגיגה בט"ו, ולדעתם רק עד מרחק מיל (960 מטר).
2. גם לדעה ש'נראה' אינו מוגבל למרחק מקסימלי, בכל אופן המדד הוא, האם מי שעומד בעיר העתיקה, רואה את כוכב יעקב? וזה ודאי לא קורה! לפי דעה זו, אין השלכה מכך שרואים מכאן את עטרות או את פסגת זאב או את גשר המיתרים או שלהיפך אנו נראים משם (אם רואים מכאן, מקומות שיש ספק לגביהם, האם היו פעם חלק מהעיר העתיקה, אין לכך משמעות, אור לציון ח"ד עמ' שכ"ט).
3. יש מן הראשונים שכתבו שגם ב'נראה' צריך ש'ישתתף עמו בענייני העיר', כלומר שהוא תחת אותה רשות מוניציפאלית, וזה בוודאי דבר שלא קיים בכוכב יעקב.

ד. האם יש לנו דין של סמוך?

1. ישנם מספר דעות מה מגדיר מקום שיהיה נחשב לסמוך? בבית יוסף מביא דעה שזה עד אלפיים אמה, ויש דעה שזה תלוי בשאלה אם לא רחוק שבעים אמה מן העיר.
2. הדעה שאני נסמך עליה היא זו: (הרב בן ציון אבא שאול על פי דברי חזון איש) כל מה שנמצא במרחק עד 960 מטר מהעיר העתיקה הוא בוודאי נחשב לסמוך, (על אף אם יהיו קרחות לא מיושבות באמצע). מה שנמצא מעבר למרחק הנ"ל, יכול להיחשב כירושלים לענייננו, רק אם אין הפסק של שטח לא בנוי של שבעים אמה, (ואם מדובר בשכונה המרוחקת שבה שלוש חצרות שבכל אחת שתי בתים, מותר להם להיות במרחק של מאה ארבעים ואחת אמה מהעיר עצמה).

על פי מה שראיתי, אנו לא סמוכים לירושלים באופן שיש רצף בתים כנדרש, משתי סיבות: 1. מן סוף בתי הישוב עד הבית הקרוב בכפר עקב, יש יותר מ70 מטר. 2. במחסום קלנדיה יש קרחת לא בנויה העולה על המרחק הנ"ל, בין החלק של א-ארם לחלק של קלנדיה.

3. אחת הסברות להחשיב את המקומות הסמוכים כירושלים עצמה, היא שהיושבים מסביב לעיר יכולים להיכנס אליה בשעת מלחמה, אבל הרצף דרך השכונות הערביות לא יכול לתת לנו את ההגדרה הזו, ובמיוחד שאין מעַבַר יהודי במקומות הללו שזה גורם ודאי לסוג של חייץ מלאכותי, אפילו אם היה רצף בניינים.
4. אמנם הרב שלום משאש צירף את הדעה שהובאה בכף החיים, הממירה את מרחק מיל לשיעור זמן נסיעה, אבל דעתו לא התקבלה בתור הדעה הרווחת בפוסקים (עיין בתשובת יביע אומר ח"ז).

ה. בכל מקרה צריך לדעת, שהלכה הרווחת היא שבן כרך שקרא בי"ד יצא ידי חובה, ואילו אם קרא בן עיר בט"ו, לא יצא ידי חובה, על כן עדיף לנו לאחוז בוודאי שהוא גם מה שהונהג עד היום בהוראת רבני המקום וכן בהוראת הרב אלישיב כפי מה שאמר לי הרב גולדברג מתל ציון.

ו. בכל אופן, צריך לדעת שפסיקה בנושאים הללו מסוּרה למרא דאתרא של כל מקום ומקום, ולא לתלמידי חכמים הגרים במקום או מחוצה לו, וכן יש לדעת שלא ניתן לעשות שינויים אם לא מתקבלת החלטה אחת בין רבני ישובים נוספים כגון אדם מגרון פסגות ואולי גם בית אל, כך הנחה אותי הרה"ג שמואל אליהו.

בברכת 'והאמת והשלום אהבו'.

בברכה, אוריאל ספז

רב הישוב