האם מותר להתגלח במכונת גילוח ?

[1] בעריכת הרב יצחק קושיבלסקי. גם רוב ההערות מפרי עטו.

[2] להבנת העניין נקדים את תמצית הנידון בנושא מכונות גילוח [ויעויין בזה בהרחבה – להיתר: בספר מכונת גילוח בהלכה, בספר שערי אליהו (וייספיש), במאמרו של הרב שבתי רפפורט בתחומין יג (עמוד 200) ובמאמרו של הרב ישראל רוזן בתחומין כב, ולאיסור: בספר הדרת פנים זקן, וכן בספרים נוספים]:

איסור גילוח כתוב בתורה בשני מקומות "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (ויקרא יט, כז), "וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ" (ויקרא כא, ה). ובברייתא במסכת מכות (כא, א) מובא: "יכול אפילו גלחו במספריים יהא חייב, תלמוד לומר לא תשחית (ומספריים אינם משחיתים, שאינם חותכים שער בצד עיקר כתער – ריב"ן). אי לא תשחית, יכול אפילו לקטו במלקט וברהיטני יהא חייב (כלים שמשחיתים את השער אבל אינם דרך גילוח) תלמוד לומר לא יגלחו. הא כיצד, גילוח שיש בו השחתה, הוי אומר זה תער (דרך לגלח בו ומשחית והיינו תער. אבל רהיטני משחית ואין דרך לגלח בו ומספריים מגלחין ואין משחיתים – ריב"ן)".

ובשלחן ערוך (יורה דעה קפא, י, וברמ"א שם) נפסק להלכה: "אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער, אבל במספריים מותר, אפילו כעין תער. הגה: ומכל מקום נזהרים כשמסתפרין במספריים שיעשה היקף הגילוח בחלק העליון מן המספרות ולא בתחתון, פן יעשה הכל עם חלק התחתון והוי כתער (דהיינו שצריך להיזהר לא לגלח עם הלהב התחתון של המספריים לבד באופן שהוא חד במידה כזו שיכול לחתוך את השערה גם בלי עזרת החלק העליון)".

הנידון במכונת גילוח הוא שמצד אחד, בשונה מהמספריים בעבר, הגילוח נעשה בצורה מהירה דרך גילוח וברמה של השחתה, דהיינו שהשער נחתך בצד העיקר כמו בתער (וזאת בפרט בחלק מן המכונות החדישות אשר בהן קיים מנגנון המושך את השערה מתוך השורש שלה אל תוך הסכינים של המכונה), ובכך מתקיימים לכאורה שני התנאים לאיסור תער: 1. השחתה; 2. דרך גילוח. מצד שני, צורת החיתוך של השיער היא לכאורה לא כמו תער שבו הלהב חותך בחודו בלבד, אלא בשני להבים שגוזרים את השערות ביניהם כמו במספריים.

אי לכך התעוררו הפוסקים לדון האם יש למכונה דין של מספריים כעין תער שמותרים, או דין של תער גמור שאסור מן התורה.

אחת השאלות המרכזיות הינה האם התורה אסרה את התוצאה שיש בחיתוך של תער, ומה שמספריים כעין תער מותרים, זהו משום שמספריים אינם יוצרים השחתה גמורה כמו תער, ואם כן יש לאסור לכאורה את מכונות הגילוח דידן, או שמא התורה אסרה דווקא את הצורה של חיתוך של תער ואם כן הגילוח במכונה שמגלחת באופן של מספריים יהיה מותר. וביתר ביאור יש לומר שהתורה אסרה רק שם "תער", וכל מה שאינו בגדר תער אינו אסור, אפילו אם משחית את השערות בדרך גילוח (ואף שבתורה לא כתוב "תער" אלא השחתה דרך גילוח, מכל מקום יש לומר שכיוון שבזמן נתינת התורה רק באופן של תער היתה השחתה דרך גילוח, לא התכוונה התורה אלא לתער, ומה שכתבה התורה "השחתה" ו"דרך גילוח" היינו לגלות באיזה כלי אסור לגלח).

ובדרך נוספת להיתרא יש לומר, ש"דרך השחתה" היא בתער, ומה שהצליחו במכונות הגילוח ליצור מספריים החותכות את השערות ברמה של תער, עדיין אין זה מוגדר כ"דרך" השחתה. ועיין במאמרים הנ"ל בתחומין שצדדו כצד זה שרק תער נחשב כדרך השחתה, משום שרק תער יכול בחיתוך אחד להשחית שערות רבות בבת אחת, מה שאין כן במכונות הגילוח שכל שערה ושערה נחתכת בנפרד, ואין ללהבי המכונה אפשרות לחתוך כמה שערות בבת אחת, אלא שמחמת ריבוי הלהבים נחתכות הרבה שערות נפרדות באותה עת. (ובספר מלומדי מלחמה לרב נחום רבינוביץ העלה גם כן סברא זו, אך הוא נקט שמצד השחתה אין כאן חיסרון,  אלא שסברא זו מועילה מצד שאין זה נחשב "דרך גילוח", כי אין המכונה יכולה לגלח בבת אחת שערות ארוכות). ועיין להלן בהמשך המכתב להרחבה בעניין זה.
עוד יש אומרים שגם התוצאה של מכונת גילוח אינה שווה לגמרי לתוצאה של תער, וגם לכך יש התייחסות להלן.

[3] בספר ליקוטי הלכות (מסכת מכות דף כ בעין משפט אות ז) וזה לשונו: "והנה לפי זה המשינקע החדשה שמספריים בה שמגלחין כתער ממש ותולש השער לגמרי ולא נשאר מאומה, המספר בם את זקנו עובר לכאורה על מה שכתוב ופאת זקנם לא יגלחו". וכך פסק לאיסור הרב עוזיאל במשפטי עוזיאל חלק ב סימן כג.

[4] הועתק בהערה 2 לעיל. ועיין בטור שולחן ערוך יורה דעה סימן קפא בפרישה ס"ק ג שכתב וזה לשונו: "במספריים כעין תער, רוצה לומר לספור כל השער עד שיהיה חלק כאילו סיפר בתער".

[5] "נזיר שגלח שערה אחת לוקה בין בתער בין בזוג והוא שקצצה מעיקרה כעין תער, וכן אם תלשה בידו לוקה, אחד המגלח ואחד המתגלח שנאמר תער לא יעבור על ראשו, ואם הניח ממנו כדי לכוף ראשה לעיקרה אינו לוקה שאין זה כעין תער".

[6] הכוונה בזה לעצה שכתב השואל הרב וואלף בוסקוויץ בנודע ביהודה וכן הוא בשו"ת בשמים ראש (סימן יח), להתיר גילוח בתער באופן שלפני שמתגלח בתער מגלח במספריים כעין תער עד שאורך השערות יהיה פחות משיעור כדי נטילת הזוג (מספריים), ואז שוב אין לה שם שערה כמו שכתב הרמב"ם בהלכות פרה (א, ד) וזה לשונו: "וצריך שישאר במאדים כדי שינטל בזוג, שכל שערה שאינה ניטלת בזוג הרי היא כאילו אינה", [ומקורו של הרמב"ם מהמשנה בנדה (נב, ב) שאומרת: "שתי שערות האמורות בפרה, ובנגעים, והאמורות בכל מקום – כדי לכוף ראשן לעיקרן – דברי רבי ישמעאל, רבי אליעזר אומר: כדי לקרוץ בציפורן, רבי עקיבא אומר: כדי שיהו ניטלות בזוג", והגמרא שם מסיקה שהלכה כדברי כולם להחמיר], וממילא מותר להשחית אותה גם בתער.

[7] הנודע ביהודה מסיק לאיסור הואיל ומצד הסברא לא נראה שאיסור גילוח של פאות הזקן תלוי בשיעור שקשור למספריים דהיינו בפחות מכדי נטילת הזוג, שהרי עיקר האיסור בפאות הזקן הוא בתער. ואת הראיה מהרמב"ם דוחה הנודע ביהודה שהרמב"ם לא התכוון לייסד כאן כלל בכל התורה ששערה שיש בה פחות מכדי נטילת הזוג אינה שערה אלא זו הלכה מקומית בלבד. והוכיח כן הנודע ביהודה מהמשנה הנ"ל בנדה, שכתבה "שתי שערות האמורות בתורה", ואם כוונת המשנה לכלל כולל לכל התורה, היתה צריכה לכתוב "שערות" בלי המלה שתי, ובכך היתה כוללת גם את איסור פאת הזקן שלא תלוי בשתי שערות. ומסיים הנודע ביהודה שאפילו אם הראיות של השואל היו מוצקות אין להזדקק להיתר זה כלל כי יכול להביא למכשלות רבים באיסור פאת הזקן, שאנשים לא יגלחו בשלב הראשון של המספריים כל הצורך, ואז בשלב השני של התער יבואו לאיסור גמור. 

ובחתם סופר כתב שיש לקיים הצעה זו לשיטת הסמ"ג הסובר שגם באיסור גילוח פאות הזקן האיסור הוא דווקא בשתי שערות, ואם כן נכלל דין גילוח הפאות במשנה דנדה הנ"ל. אולם לרוב הפוסקים הסוברים שבאיסור גילוח פאות הזקן יש איסור גם בשערה אחת, אין מקום להצעה זו, ואף לשיטת הסמ"ג יש מקום לאסור לפי שיטת רש"י שנוקט שהשיעור של הקטן ביותר שער במשנה הנ"ל הוא כדי קריצת הציפורן שהוא פחות מכדי נטילת הזוג, ופירושו לרש"י שכאשר מעביר את הצפורן על העור נחגרת הציפורן בעיקרי השער, ולפי זה לא יועיל לגלח במספריים כעין תער לפני שמגלח בתער, כי עדיין ישאר שער בשיעור כדי קריצת הציפורן. 

[8] כלומר, החתם סופר כתב שמשמע לו מדברי הנודע ביהודה שלא דחה מעיקר הדין את סברת השואל הנ"ל, אלא רק משום שחשש ממכשול שיכול לצאת מעצה זו כמו שכתוב בסוף דברי הנודע ביהודה, אבל למעשה מודה לסברת השואל הנ"ל, ולכן הקל הנודע ביהודה לאדם הרגיל ללכת לפני השרים ורגיל להתגלח כל יום, להתגלח בחול המועד גם כן, כי בכך רצה להציל את אותם אלה שלא נזהרים באיסור תער שלא יעברו על איסור תורה לפי הסברא של השואל הנ"ל.

[9] כלומר, אם האמת היתה כדעת השואל הנ"ל שאיסור תער אינו קיים באופן שלא נשאר שיעור מסויים בשערות, היה מקום לומר שאם מגלח את זקנו לפחות מהשיעור הנ"ל יהיה איסור בדבר אפילו על ידי מספריים ולא רק על ידי תער (ועיין היטב בתשובת החתם סופר הנזכרת שכותב כך במפורש), אבל מאחר והפוסקים דחו דעה זו, ונמצא שאיסור תער הוא אפילו באופן שלא נשאר שיעור שער כלל, מסתבר שאין איסור זה אלא בתער שנוגע בעור ממש אבל לא במספריים כעין תער.

[10] כלומר, גם אם נימא כהשואל הנ"ל שאין איסור תער באופן שלא נשאר שיעור בשיער, עדיין אין זה מחייב שגם במספריים כעין תער יהיה שייך איסור זה (ולא כדברי החתם סופר שהוזכרו בהערה הקודמת).

[11] ולשיטה זו מספריים כעין תער אינן מגלחות את העור חלק כמו תער ממש ולכן אין בהם שם השחתה, ולפי זה במכונות הגילוח של היום אף אם דינם כמספריים מכל מקום יהיה אסור לגלח בהן כי הם מגיעות לתוצאת גילוח חלקה כמו בתער ממש.

[12] כלומר, אין החילוק בין מספריים לתער בעומק התוצאה אלא בצורת הפעולה, והיינו שדרך השחתה היא דווקא בתער, ואילו במספריים אין הדרך להשחית את השיער. ויש לבאר זאת יותר ש"דרך השחתה" היא דווקא בתער שמאפשר בהעברה אחת על פני העור להשחית כמות של שערות בבת אחת מתוך השורש ולמטרה זו הוא מיועד מעיקר יצירתו, אבל לא במספריים, שגם אם מאפשרות להגיע לתוצאה של גילוח כעין תער מכל מקום אין מגיעים בהן לתוצאה זו בנוחות ובמהירות כמו בתער ועיקר צורתן מתאימה יותר לחיתוך, לגיזום ולסידור של השערות ולא להשחתתם. ואף מבחינת שם האיסור – "השחתה" יש לסייע להבנה זו, כי המונח "השחתה" מתאים דווקא לתער שפעולתו מיוחדת להשחית לגמרי את השיער ואין הדרך להשתמש בו לחיתוך וסידור זקן, [ועיין בספר תורת האדם לרמב"ן (בעניין האבלות אות עא) שכתב וזה לשונו: "והדבר ידוע שהחותך מן השער קצתו אין דרכו לעשות בתער, ואי אפשר לגלחו כהוגן אלא בזוג של מספריים", ומשמע כנ"ל]. וראה עוד לעיל בהערה 2 מקורות נוספים לחילוק זה.

[13] פתחי תשובה קפא, ה.

[14] בתשובה זו מאריך בתחילה להוכיח שאין לחשוש לשיטות שאוסרות גילוח במספריים כעין תער, וכן שאין לחשוש לדברי המקובלים שכתבו שאסור לגלח את הזקן כלל, ובסוף דבריו דן במכונות גילוח חשמליות. ונקט שם שאין להתיר מצד הסברא שהתורה דברה דווקא על תער, כי למעשה לא כתוב תער בתורה, וכן אין לומר שהשחתה היא דווקא בתער שיכול להשחית בבת אחת שערות הרבה כדברי הכתב והקבלה, משום שמדברי הראשונים מוכח שהגדר של השחתה הוא שמגלח את השער עד לעיקרו. ומכל מקום העלה להתיר מחמת הדין שמספריים כעין תער מותרות כי אין השער נחתך עד עור הפנים ממש מחמת שהרשת מפסיקה.

[15] חומרא זו נובעת מההבנה הנ"ל שהחילוק בין מספריים לתער הוא שהתער נוגע ממש בעור הפנים וממילא חותך עד השורש ממש, ואילו מספריים אינן חותכות ממש בעור הפנים, כיוון שהלהב התחתון מפריד בין העור לבין הלהב העליון החותך, ואם כן יש להתיר את מכונות הגילוח כי גם שם הרשת מפרידה בין הלהב לעור, וכן נקט הגאון רבי צבי פסח פרנק בהר צבי (יורה דעה קמג). אמנם סייג שם את דבריו שזהו דווקא באופן שאינו מצמיד את המכונה לעור, היות ואם אכן מצמיד את המכונה לעור, נמשך לעתים גם העור לתוך הנקבים, ונמצא שהלהב מגלח סמוך לעור ממש כמו תער (ואף שגם באופן שנזהר לא להצמיד נמשך גם העור לעיתים, מכל מקום אין זה בגדר פסיק רישא ואינו אסור).

[16] כוונת הדברים שבבדיקות מעבדה של חברות הגילוח עצמן התברר שהשערה שנכנסת לרשת נחתכת על ידי הלהב של הסכין גם בלי שהסכין מצמידה את השערה לרשת מהצד השני, ואם כן נמצא לכאורה שהלהב של הסכין משמש מעשה תער שחותך מכח עצמו, ולא מעשה מספריים שחותכים מכח הצמדת שני הלהבים של המספריים זה לזה, ומעתה מתערער כל היסוד להתיר משום מספריים כעין תער.

[17] עיין בתחומין כב במאמרו של הרב ישראל רוזן שצידד להתיר בזה משום שלמראה עיני האדם המכונה חותכת דרך מספריים ולא דרך תער, ודיני התורה נקבעים על פי מראה העיניים, עיין שם. ובספר מכונת גילוח בהלכה כתב בשם הגר"מ פיינשטיין סברא להתיר משום שבעצם אין לסכין כח של תער לחתוך מעצמה את השערה ורק מחמת המהירות של המכונה מצליחה הסכין של המכונה לחתוך את השערה, ואין זה נחשב דרך השחתה כמו תער. [והמקור לפסק של הגר"מ פיינשטיין הוא בספר "מגד גבעות עולם", מאת הרה"ג מיכל זלמן שורקין, תלמידו של הגר"מ פיינשטיין, (עמוד צה) שכתב בשמו נימוק להתיר הגילוח אף במכונות החדישות, משום שאופן הגילוח במכונות אלו בשיטת טחינת וכתישת השער, ולא חיתוכו, ולא נאסר הגילוח אלא בתער שחותך השער מעיקרו וכו'. ושם (עמוד צו) כתב שפעם נשאל הגר"מ פיינשטיין, מתלמיד חכם אחד, אם יש צד להחמיר במכונות גילוח החדישות, שלא כפי ההיתר שלו, וענה לו, שהוא כמו אותו הצד להחמיר שלא לחתוך חלות בשבת משום קוצר… והוסיף, שהגר"מ פיינשטיין לא רצה לכתוב בספרו את ההיתר בגילוח המכונות האלה, מטעם שאף שאין כאן איסור השחתה, מכל מקום צורת היהודי הוא רק עם זקן. עיין שם].

ועוד יש להוסיף שאף אם אכן השערה שנכנסה לתוך הרשת נחתכת על ידי הסכין בכח עצמו, אי אפשר לומר שהרשת לא מסייעת בחיתוך, כי הלוא רק על ידי שהרשת מעמידה את השערה בפני עצמה מול הלהב של המכונה בזוית מאד מסוימת יכול הגילוח להתבצע, אבל בלי זה אין בכח הסכין של המכונה לגלח את הזקן מצד עצמו, ועדיין יש לקרוא לתהליך זה שם מספריים ולא שם תער.

וסברא נוספת יש להתיר בזה, שמאחר וסוף סוף באותה שעה של החיתוך במכונה מסתבר שאין הלהב נוגע מפני העור ממש כמו תער כי הלוא הרשת מפרידה מלמטה, ולכן, אף על פי שהטכניקה של המכונה מצליחה למשוך את השערה מחוץ לעור עד שנחתך ממנה בשיעור שתער היה חותך ואז נמשך שורש השערה בחזרה, מכל מקום אין דינו כתער שמוריד מיד בשעת חיתוכו את כל השער הבולט מהעור, אלא כמספריים. וראה סברא זו בשו"ת מנחת שלמה להגרש"ז אויערבך (חלק ב סימן צז אות ו), אלא ששם נשאר בספק האם אזלינן בתר שעת הגילוח ובאותה שעה נשאר קצת שיער בחוץ או בתר הסוף שנעשה חלק ממש כמו תער, וכתב שאין בידו להכריע בזה (ובעיקר הדבר נוקט שם שאם מכונות גילוח היו פועלות השחתה בשעת הגילוח עצמו, היה צריך לאסור בהן מדין גילוח דרך השחתה אפילו שמוגדרות כמספריים, כי לא כתוב תער בתורה, עיין שם).

[18]. אגרות משה אורח חיים חלק א סימן קסג.