סימן ע"ג – הישן עם אשתו ובניו איך יתנהג, ובו ד' סעיפים

אסור להתפלל כאשר רואים או נוגעים בערווה; דין זה נלמד מהפסוק "ולא יראה בך ערות דבר"[1].  מכאן ועד לסימן ע"ה דן המחבר באיסור זה. סימן זה עוסק בקיום הלכה זו במציאות של ימיהם, כשעל פי רוב בני המשפחה ישנו יחד באותו החדר, ולפעמים אף באותה מיטה. לעיתים נהגו אף לישון בעירום, בכיסוי סדין בלבד. כיום מציאות זו אינה מקובלת ואף אינה ראויה, מפני שיש לנו מספיק בגדים ומצעים. ומי שאינו מתכסה בעת שישן עם אחרים – חשוד הוא.

סעיף א

^אשנים שהיו ישנים בטלית אחת ובשר שניהם נוגעים זה בזה, לא יקרא קריאת שמע, אלא אם כן היתה טלית מפסקת ביניהם ^בממתניהם ולמטה (א).

^אברכות כ״ד ע"א וכרב יוסף.  ^בהרמב״ם בפרק ג' מהלכות קריאת שמע.

• ממותניהם ולמטה – גם אם האדם הקורא קריאת שמע אינו רואה את הערווה, אסור לו לקרוא קריאת שמע במקרה שהגופות העירומים נוגעים זה בזה במקום הערווה או במקום העגבות, משום שנגיעת הגוף עלולה לגרום להרהור, והתורה אמרה "והיה מחניך קדוש"[2]. בתחילת הסימן הבא יבואר שמה שהותר בסימן זה לקרוא בהפסק טלית, הרי זה בתנאי ש"אין ליבו רואה את הערווה", כלומר שישים את ידיו או את בגדו על הבטן כדי לחצוץ בין הערווה ללבו.

סעיף ב

^גאם היה ישן עם אשתו, קורא בחזרת פנים לצד אחר, ואפילו בלא הפסקת טלית, משום דחשיבא כגופו (ב). ^דויש מי שאוסר (ג), ונכון לחוש לדבריו.

^גברכות כ״ד ע"א וכרב יוסף, הרי״ף והרמב״ם.  ^דהרא״ש בשם ר"י.

• דחשיבא כגופו – לשיטה זו, כאשר מדובר באשתו אין קפידה בנגיעת הגוף
• שאוסר – ולשיטה זו גם באשתו יש חשש הרהור אפילו כשהחזיר פניו, ואין לקרוא שמע אם אין בד או בגד מפסיק ביניהם.

סעיף ג

^האם היה ישן עם בניו בעודם קטנים, מותר לקרות בחזרת פנים בלא הפסקת טלית (ד). ואם הם גדולים, צריך להפסקת טלית.

^הברכות כ״ד ע"א.

• בלא הפסקת טלית – כשהבנים קטנים אין חשש הרהור, ובכל זאת אין לקרוא שמע בנגיעת בשר אלא אם יסתובב וגבו מופנה אל הילדים.

סעיף ד

^ועד כמה הם חשובים קטנים; התינוק עד שיהיו לו י"ב שנים, והתינוקת עד שיהיו לה י"א שנים. ^זואפילו הביאו שתי שערות, מותר. ובשנת י"ג לתינוק וי"ב לתינוקת, אם הביאו שתי שערות אסור בלא הפסק, ואם לא הביאו שתי שערות מותר. ^חומשנת י"ג ואילך לתינוק וי"ב לתינוקת, אפילו לא הביאו שתי שערות, אסור (ה).

^וברכות כ״ד ע"א וכלישנא בתרא, הרי״ף והרמב״ם והרא״ש.  ^זר׳ יונה והרא״ש.  ^חר׳ יונה והרא״ש, ורמב״ם שם.

אסור – לסיכום: עד גיל 12 לבנים (ו-11 לבנות) בכל מקרה אין חשש הרהור; מעל גיל 13 (ולבנות מעל 12) יש חשש הרהור; ובין 12 ל-13 לבנים (ובין 11 ל-12 לבנות) יש חשש רק אם הביאו שתי שערות, שזהו הסימן לבגרות מינית.

[1] ראה בברכות דף כה ע"ב: "ערוה בעששית אסור לקרות קריאת שמע כנגדה, 'ולא יראה בך ערות דבר' אמר רחמנא, והא קמיתחזיא".

[2] על פי הרשב"א ברכות כד ע"א ד"ה "והא איכא עגבות". ונראה שמסביר את הפסוק על הקורא שמע, שעוסק בדברים שבקדושה.