סימן קמ"ט – שהצבור לא יצאו מבהכ"נ עד שיצניע ספר תורה, ובו סעיף אחד

ההלכות שבסימן קצר זה סובבות סביב האיסור לזלזל בספר התורה. וכן תיקנו חכמים שיש ללוות את ספר התורה, וסמכו זאת לפסוק (דברים י"ג, ה) "אַחֲרֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ", וזוהי התנהגות המעידה שהתורה היא מרכזם של חיינו.

סעיף א

^אאין הצבור רשאים לצאת מבית הכנסת, עד שיצניעו ספר תורה (א). הגה: מיהו אם אינם יוצאים, רק יחיד, לית לן בה (ב) (ב"י בשם ר' יונה בחדושי מגילה). ואם מצניעים הספר תורה בבית אחר (ג), אם אין לבית הכנסת אלא פתח אחד, צריכין להתעכב עד שיצא ספר התורה, וילכו אחריו למקום שמצניעים אותו שם (ד); ואם יש לבית הכנסת שני פתחים, יכולים לצאת בפתח אחד קודם שיצא ספר התורה בפתח האחר (ה), ובלבד שילכו אחר ספר התורה וילווהו למקום שמצניעין אותו שם (ו). הגה: ובמקומות שמצניעין אותו בהיכל, שהוא הארון בבית הכנסת, מצוה לכל מי שעוברת לפניו ללוותה עד לפני הארון שמכניסין אותה שם (ז) (ד"ע ומהרי"ל). וכן הגולל ילך אחר ספר התורה עד לפני הארון, ועומד שם עד שיחזירו הספר תורה למקומה (הגה' מיימוני פ' י"ב מהל' תפילה). וכן נוהגין במגביה ספר התורה, כי הוא עיקר הגולל וכמו שנתבאר (ח); ויש שכתבו שמביאים התינוקות לנשק התורה, כדי לחנכם ולזרזם במצות (אור זרוע), וכן נוהגין (ט).

^אסוטה ל״ט ע"ב לפרוש הגאון הביאו הטור.

• שיצניעו ספר תורה – שיחזירו את הספר לארון הקודש.
• לית לן בה – תרגום: הדבר אינו אסור. האיסור הוא שהציבור יצא, כיוון שקריאת התורה היא מצווה על הציבור, ולכן יחיד שנאלץ לצאת כשספר התורה בחוץ[1] יכול לעשות כן. וזו גם דעת המחבר, שכתב "אין הציבור רשאים לצאת".
• בבית אחר – היינו כאשר ארון הקודש אינו בבית הכנסת, אלא במקום אחר (כפי שראינו בסימן הקודם).
• שמצניעים אותו שם – כי אין לציבור לצאת לפני ספר התורה, אלא יצאו אחריו ויכבדו אותו בכך.
• בפתח האחר – מפני שאם ספר התורה לא עתיד לעבור דרך אותו הפתח שהם יוצאים בו, אין זה נראה שהם רוצים לצאת לפניו.
• שמצניעים אותו שם – אף על פי שמותר לציבור לצאת מפתח אחר, עדיין חייבים ללוות את ספר התורה למקומו. ישנם אפוא שני חיובים: ללוות את הספר התורה, ולא לצאת לפני הספר; ואמנם האיסור השני חל דווקא באותו פתח, אבל החובה הראשונה אינה תלויה במספר הפתחים. וכאמור, כל זה דווקא על הציבור, ולא על היחיד. מדינים אלו נלמד שכאשר מוליכים ספר תורה מאולם לאולם, ראוי שילוו את הספר.
• שמכניסים אותה שם – כדי להפגין את אהבתנו לתורה.
• וכמו שנתבאר – בסימן קמ"ז התבאר שעל פי מנהג אשכנז ישנם שני תפקידים שונים בהגבהת הספר: המגביה והגולל, וחלק מההלכות שנאמרו בגמרא על הגולל, מתקיימות על ידי המגביה. כאן מבאר הרמ"א שללוות את ספר התורה בהחזרתו לארון נוהגים הן המגביה והן הגולל.
• וכן נוהגין – והדבר נהוג גם בהרבה מקהילות ספרד.

[1] אולם לא באמצע הקריאה, כפי שראינו בתחילת סימן קמ"ו.