סימן רכ"ט – ברכת הקשת וחמה בתקופתה, ובו ב' סעיפים

סימן זה הוא המשך לסימנים הקודמים, שדנו בברכות המשבחות את פועלו של הבורא. ובסימן זה מובאות שלוש ברכות על תופעות טבע נדירות.

סעיף א

^אהרואה הקשת אומר: 'ברוך אתה ה' א-להנו מלך העולם זוכר הברית (א), ^בנאמן בבריתו (ב) וקיים במאמרו' (ג). ^גואסור להסתכל בו ביותר (ד).

^אברכות נ״ט ע״א.  ^ב[שם לפירוש] הרי״ף והרמב״ם בפ״י מהל' ברכות.  ^גחגיגה ט״ז ע"א לפירוש הרא״ש והטור.

• זוכר הברית – בפרשת נח מבואר שהקשת היא אות לברית שהקב"ה כרת עם העולם שלא להביא עליו עוד מבול, כדברי התורה (בראשית ט', טז): "וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן, וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם".
• נאמן בבריתו – בכך שאינו מחריב את העולם.
• וקיים במאמרו – הקשת נבראה בששת ימי בראשית, ובימי נח נכרתה עליה הברית, שתהיה אות להתחייבות של ה' שלא להחריב את עולמו[1].
• ביותר – מותר לראות את הקשת, וכמובן יש צורך להביט בה כדי לברך, אבל אין להסתכל יותר מדי. טעם הדבר, שכיוון שרואים בקשת זכר לברית שכרת הקב"ה עם עולמו, אנו מנמיכים עינינו בפני השכינה, ככבוד לה' המתגלה לנו באמצעות הקשת.

סעיף ב

^דהרואה חמה בתקופתה, והוא מכ"ח לכ"ח שנה, והתקופה בתחלת ליל ד' (ה), כשרואה אותה ביום ד' בבוקר, אומר: 'ברוך עושה בראשית' (ו). וכן מברך גם כן כשרואה לבנה בטהרתה, וכוכבים במשמרותם, ומזלות בעתם, ^הדהיינו כשתחזור הלבנה בתחלת מזל טלה בתחלת החדש ולא תהיה נוטה לא לצפון ולא לדרום, וכן כשיחזרו כל כוכב מחמשה הנשארים לתחלת מזל טלה ולא יהא נוטה לא לצפון ולא לדרום, וכן בכל עת שיראה מזל טלה עולה מקצות המזרח (ז).

^דברכות נ״ט ע״ב.  ^הלשון הרמב״ם שם.

• ליל ד' – על פי מסורת ישראל נבראו המאורות ביום רביעי שחל בתחילת תקופת ניסן. לפי החשבון האסטרונומי תקופת ניסן מתקדמת מעט בכל שנה, ורק פעם ב-28 שנה שנת החמה מתחילה באותו יום בשבוע ובאותה שעה כפי שהייתה בזמן הבריאה[2].
• עושה בראשית – כלומר שמברכים "עושה מעשה בראשית" בשם ומלכות. ברכה זו נוהגת בזמן הזה, ונוהגים לברך אותה ברוב עם בתחילת הבוקר, ולא יאוחר משלש שעות לאחר הנץ. הברכה הבאה תתקיים בעזרת ה' בכ"ג בניסן ה'תשצ"ז.
• מקצות המזרח – זהו "מחזור קטן", החל כל ארבע שנים[3]. וכתבו הפוסקים שהיום אין נוהגים לברך על מראה זה.

ברכת הקשת וברכת החמה (רכ"ט)

1. הרואה קשת בענן מברך: "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמַן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ" [א].
2. אחת לעשרים ושמונה שנה, ביום רביעי הראשון של תקופת ניסן, נהגו לברך בהשכמת הבוקר "עושה מעשה בראשית" על ראיית החמה בתקופתה. הברכה הבאה תתקיים בע"ה בכ"ג בניסן ה'תשצ"ז [ב].

[1] הסבר הברכה על פי חידושי אגדות למהרש"א, ברכות נ"ט ע"א.

[2] שנת החמה אורכה 365 יום ורבע בקירוב ("תקופת שמואל"). המספר 364 מתחלק בשבע, ולכן בכל שנה תחילת תקופת ניסן זזה לעומת ימי השבוע ביום ורבע. שארית זו מצטברת לשבועות שלמים רק לאחר 28 שנה, בהן מצטברים 35 יום בתזוזה זו.

[3] כשהשארית שהזכרנו בהערה הקודמת זזה לכדי יום שלם. ראו במאירי ברכות נט ע"ב ד"ה "הרואה חמה בתקופתה".