סימן קמ"ח – שלא יפשיט שליח ציבור התיבה, ובו סעיף אחד

סעיף א

אין שליח צבור רשאי להפשיט התיבה בצבור כל זמן שהם בבית הכנסת (א). (פירש רש"י שהיו רגילים להביא ספר תורה מבית אחר שהיא משתמרת בו וכו', עד שטורח צבור הוא להתעכב שם(ב), ועיין בפנים ב[טור] או"ח).

^אסוטה ל״ט ע"ב.

• בבית – זו לשון הגמרא. וביאור המילים: אין להסיר את המפה המכסה את בימת הקריאה כל עוד הציבור בבית הכנסת. דין זה אינו שייך כיום, שהרי יש מפה קבועה על הבימה.
• להתעכב שם – לפירוש רש"י (המצוטט כאן מהטור), הלכה זו עוסקת בתקופה שבה ספר התורה לא היה מונח בקביעות בבית הכנסת, אלא במקום סמוך. כאשר היו מביאים את ספר התורה, היו "פורסין בגדים נאים סביב התיבה, ומניחין אותה (את הספר) בתוכה". לאחר הקריאה היו מחזירים את ספר תורה למקומו, ומלווים אותו עד המקום שבו הוא נשמר. אולם היה צורך להמתין עם הפשטת המפה עד סוף התפילה, שכנראה שפעולה זו הייתה מעכבת הרבה את הציבור.