סימן ר"כ – הטבת חלום ותעניתו, ובו ב' סעיפים

סימן זה דן בחלומות. הגמרא במסכת ברכות (דף נה-נו) דנה באריכות במשמעות החלומות, והכלל בדבר הוא "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ"[1]. עשויות להיות סיבות רבות לחלומות, אלא שהטוב ביותר הוא לא להתייחס אליהם. ואמנם לעיתים החלום גורם לתחושה פנימית המדאיגה את החולם; במקרה כזה מובאות בסימן זה שתי דרכים שבעזרתן יכול החולם לחזור לשלוותו: א. אמירת פסוקים, שהם כעין תפילה, בפני חבריו. ב. תענית, שהיא ביטוי לתשובה, והתשובה היא הדרך המעולה לבטל גזירות.

מלבד שני דברים אלו, ראינו בסימן ק"ל את המנהג לומר תפילה להטבת החלום בעת ברכת כהנים.

סעיף א

^אהרואה חלום ונפשו עגומה [עליו] (א), ייטיבנו באפי תלתא דרחמי ליה (ב) (פירוש: שאוהבים אותו), ולימא באפייהו: חלמא טבא חזאי (ג). ולימרו אינהו: טבא הוא וטבא ליהוי וכו' (ד).

^אברכות נ״ה ע״ב.

• ונפשו עגומה עליו – דווקא אם החלום גורם לו עגמת נפש ייטיבנו. ואם לאו, עדיף שלא להתייחס אל החלום כלל.
• דרחמי ליה – תרגום: ייטיבנו בפני שלושה שאוהבים אותו. כלומר שיאמר את המילים המובאות להלן בפני שלושה מחבריו, כדי להפוך את משמעות החלום לחיובית.
• חלמא טבא חזאי – תרגום: ויאמר בפניהם "חלום טוב ראיתי". כבר באמירה זו מבקשים חכמינו מהחולם להאמין שלחלום יש מסר טוב, אף שהוא חווה מבחינתו חוויה מטרידה.
• וטבא ליהוי וכו' – המשפט כולו: טָבָא הוּא וְטָבָא לֶהֱוֵי. רַחֲמָנָא לְשַׁוְיֵהּ לְטַב, שְׁבַע זִמְנִין לִגְזְרוּן עַלֵהּ מִן שְׁמַיָא דְּלֶהֱוֵי טָבָא וְיֶהֱוֵי טָבָא. תרגום: ויאמרו הם: טוב הוא וטוב יהיה. ה' יעשהו לטוב. שבע פעמים יגזרו עליו מן השמים שיהיה טוב – ויהיה טוב. הגמרא ממשיכה ואומרת שיאמרו אחר כך "שלש הפוכות, ושלש פדויות, ושלש שלומות". כלומר: שלשה פסוקים שיש בהם את השורש "הפוך", כתפילה שאם החלום רע יהפכנו ה' לטוב; שלושה פסוקים שיש בהם את השורש "פדה", כתפילה שה' יפדה את החולם ויצילהו מכל רע; ושלושה פסוקים שבמרכזם המילה "שלום", כתפילה שהשלום הפנימי יחזור ללבו. ונביא כאן את הפסוקים המובאים בגמרא (והביאם גם הטור):

ג' הפוכות: "הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה" (תהילים ל',ב); "אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם" (ירמיה ל"א, יב); "וְלֹא אָבָה יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ אֶל בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְיָ אֱ-לֹהֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה כִּי אֲהֵבְךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ" (דברים כ"ג, ו).

ג' פדויות: "פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב לִי כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי" (תהילים נ"ה, יט); "וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" (ישעיה ל"ה, י); "וַיֹּאמֶר הָעָם אֶל שָׁאוּל: הֲיוֹנָתָן יָמוּת, אֲשֶׁר עָשָׂה הַיְשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת בְּיִשְׂרָאֵל, חָלִילָה חַי יְיָ אִם יִפֹּל מִשַּׂעֲרַת רֹאשׁוֹ אַרְצָה, כִּי עִם  אֱ-לֹהִים עָשָׂה הַיּוֹם הַזֶּה. וַיִּפְדּוּ הָעָם אֶת יוֹנָתָן וְלֹא מֵת" (שמו"א י"ד, מה).

ג' שלומות: "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר יְיָ וּרְפָאתִיו" (ישעיה נ"ז, יט); "וְרוּחַ לָבְשָׁה אֶת עֲמָשַׂי רֹאשׁ הַשָּׁלִישִׁים: לְךָ דָוִיד וְעִמְּךָ בֶן יִשַׁי, שָׁלוֹם שָׁלוֹם לְךָ וְשָׁלוֹם לְעֹזְרֶךָ כִּי עֲזָרְךָ אֱ-לֹהֶיךָ. וַיְקַבְּלֵם דָּוִיד וַיִּתְּנֵם בְּרָאשֵׁי הַגְּדוּד" (דבהי"א י"ב, יט); וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי וְאַתָּה שָׁלוֹם וּבֵיתְךָ שָׁלוֹם וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ שָׁלוֹם" (שמו"א כ"ה, ו).

סעיף ב

^ביפה תענית לבטל חלום רע, כאש לנעורת (ה). הגה: ודוקא בו ביום (ו), ואפילו בשבת (ז) (גמרא שם). ועיין לקמן סימן רפ"ח (ח).

^בשבת י״א ע״א.

• כאש לנעורת – הנעורת היא השאריות הדקות של הפשתן, שמתכלות באש במהירות רבה. לכן אדם הטרוד מחלומו יכול להתענות, ובזכות התשובה המלווה את התענית יתבטל החזון הרע.
• בו ביום – כלומר שלא יאכל החל מהתעוררותו באותו בוקר ועד לסוף היום. ואף שבשאר תעניות יחיד יש לקבל את התענית בתפילת מנחה בערב התענית.
• ואפילו בשבת – ואף שאסור להתענות בשבת. וכאן מותר, משום שהאיסור לצום הוא חלק מהמצווה לענג את השבת, ולאדם המוטרד מאוד מהחלום התענית היא העונג, מפני שרק כך תבוא שלווה לנפשו.
• סימן רפ"ח – סעיפים ד-ו, שם עיקר הלכות תענית חלום בשבת. ושם יתבאר שגם לדעת המחבר מתענים תענית חלום בשבת.

הטבת חלום (ר"כ)

1. כאשר אדם חולם חלום רע ומוטרד ממנו, ישנן שלוש דרכים שמביא המחבר לבטל את השפעתו. הדרך הראשונה היא לכנס שלושה מחבריו שיאמרו לו שחלומו חלום טוב, בנוסח שאמרו חכמינו [א].
2. הדרך השנייה היא להתענות מיד ביום שלמחרת חלומו. ותענית זו מותרת אפילו בשבת [ב].
3. דרך נוספת היא להתפלל את נוסח הטבת החלום שתיקנו לומר בזמן ברכת כהנים [ק"ל].

[1] זכריה י', ב. מובא בברכות נה ע"ב.