סימן רכ"ו – ברכת פרחי האילנות, ובו סעיף אחד

בסימן קצר זה מובא דינה של ברכת האילנות. בניגוד לחלק מהברכות שבסימן הקודם, נהגו לברך ברכה זו.

סעיף א

^אהיוצא בימי ניסן וראה אילנות (א) שמוציאין פרח (ב), אומר: 'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם, שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם' (ג). ^בואינו מברך אלא פעם אחת בכל שנה ושנה (ד). ואם איחר לברך עד אחר שגדלו הפירות, לא יברך עוד (ה).

^אברכות מ״ג ע״ב.  ^במרדכי שם, הגהות מיימוניות.

• אילנות – הכוונה כאן לעצי פרי.
• פרח – פרחי האילנות באביב מבשרים על הפירות העתידים לבוא, ויש בכך שמחה מיוחדת על התחדשות הטבע לאחר החורף. על תהליך זה של הטבע עלינו להודות לה'. בגלל הנוסח "אילנות", בלשון רבים, יש הפוסקים לברך רק אם רואה לפחות שני עצים; אך להלכה אם אין מזדמנים לו שני עצים אפשר לברך על עץ יחיד.
• בני אדם – ברכה זו מעידה על כך שהקב"ה אינו דורש מבני האדם התנזרות מהנאות העולם הזה, אלא מבקש שההנאות יהיו במסגרת הלכתית, המונעת מהאדם להפוך את ההנאה למרכז החיים. אחת הדרכים לכך היא להכיר שה' הוא מקור כל הטוב.
• בכל שנה ושנה – יש אומרים ש"ימי ניסן" הם דווקא בחודש ניסן, ואם רואה עצי פרי פורחים בחודש אדר – לא יברך, וימתין לחודש ניסן. ויש אומרים שחודש ניסן לאו דווקא, ונקטו לשון זו רק משום שבדרך כלל האילנות מלבלבים בניסן, ואפשר לברך גם באדר. הלכה למעשה, לכתחילה טוב לברך בניסן, אולם אם רואה אילנות פורחים בחודש אדר וחושש שבניסן כבר לא יהיו פרחים או שלא יזדמן לו לברך – יברך באדר.
• לא יברך עוד – כיוון שכאמור, עיקר הברכה נתקנה על המעבר מהחורף לאביב. ואם לא בירך בחודש ניסן ומצא באייר אילנות פורחים – יכול לברך. מנהג יפה לצאת בראש חודש ניסן למקומות שיש בהם פריחה ולברך ברכה זו. ויש שנהגו להוסיף תפילות שונות לפני אמירת הברכה.

ברכת האילנות (רכ"ו)

1. הרואה עצי פרי בפריחתם, מברך פעם בשנה: "בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱ-לֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁלֹּא חִסַּר בָּעוֹלָמוֹ כְּלוּם, וּבָרָא בוֹ בְּרִיוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵיהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם".
2. יש אומרים שברכה זו נאמרת רק בחודש ניסן, וטוב לחשוש לדבריהם לכתחילה.
3. יש אומרים שברכה זו נאמרת רק על שני אילנות ומעלה, וטוב לחשוש לדבריהם לכתחילה.