סימן רכ"ז – ברכת הזיקים, ובו ג' סעיפים

סימן זה ממשיך לעסוק בברכות הראייה, ומפרט את הברכות על תופעות טבע המופיעות ונעלמות.

סעיף א

^אעל הזיקים, והוא כמין כוכב היורה כחץ באורך השמים ממקום למקום ונמשך אורו כשבט (א); ועל רעדת הארץ (ב); ועל הברקים; ועל הרעמים; ^בועל רוחות שנשבו בזעף – על כל אחד מאלו אומר: 'ברוך אתה ה' א-להנו מלך העולם עושה מעשה בראשית' (ג); ^גואם ירצה יאמר: 'ברוך אתה ה' א-להינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם' (ד).

^אברכות נ״ד ע״א ונ״ח ע״ב.  ^בתוספות בשם הירושלמי.  ^גשם נ״ט ע״א כאוקימתא דרבא, כפי פירוש התוספות והרי״ף והרמב״ם והרא״ש.

• כשבט – מטאור (המכונה בדרך כלל "כוכב נופל"). ונוהגים שלא לברך על תופעה זו יותר מפעם אחת בלילה.
• רעדת הארץ – רעידת אדמה.
• עושה מעשה בראשית – ובברכתו מכיר המברך בכך שהקב"ה הוא אדון התופעות שבטבע.
• מלא עולם – כיוון ששתי הברכות קרובות זו לזו, ובכל מקרה אין מברכים שתי ברכות על מקרה אחד. יש נוהגים לברך "עושה מעשה בראשית" על הברקים ו"שכוחו וגבורתו" על הרעמים, וגם הנוהג כך יברך את שתי הברכות רק הספיק לברך על הברק לפני ששמע את הרעם; ואם שמע רעם מיד אחרי הברק, יברך על שניהם "עושה מעשה בראשית". בכף החיים מבואר שאין לברך ברכה זו בשם ומלכות, אולם המנהג הרווח הוא לברך בשם ומלכות, כפי שכתב השולחן ערוך.

סעיף ב

^דכל זמן שלא נתפזרו העבים – נפטר בברכה אחת (ה); נתפזרו בין ברק לברק ובין רעם לרעם, צריך לחזור ולברך (ו).

^דירושלמי שם לפירוש רבינו יונה בשם ר״ח והרא״ש.

• בברכה אחת – כיוון שזו אותה תופעת טבע, אלא שהיא נמשכת לאורך זמן.
• לחזור ולברך – כיוון שאז זו התרחשות חדשה של התופעה. וכתבו האחרונים שגם אם עבר לילה חוזרים ומברכים, כיוון שהשינה בלילה יוצרת הפסק.

סעיף ג

^ההיה יושב בבית הכסא (ז) ושמע קול רעם או ראה ברק – אם יכול לצאת ולברך כדי דבור (ח), יצא; ואם לאו, לא יצא (ט).

^הירושלמי שם, וכתבו הרא״ש והטור.

• בבית הכסא – וכן בכל מקום שאסור לברך בו.
• כדי דיבור – שיעור הזמן המדויק הוא אמירת "שלום עליך רבי ומורי". וזהו זמן קצר, שאורכו כמה שניות.
• לא יצא – כיוון שאפשר לברך רק סמוך לראייה (או לשמיעה). אדם שקם משנתו וראה ברק או שמע רעם יכול לברך גם אם לא נטל ידיו, ובתנאי שלא נגע במקומות המטונפים.

ברכת הראיה על תופעות טבע (רכ"ז)

1. על הזיקים ("כוכב נופל"), על רעידת אדמה ועל רוחות סערה, מברך "עושה מעשה בראשית". ואפשר לברך עליהם גם "שכוחו וגבורתו מלא עולם" [א].
2. על ברקים ורעמים מברכים כנ"ל [א]. ויש הנוהגים לברך "עושה מעשה בראשית" על הברקים, ו"שכוחו וגבורתו" על הרעמים, וגם הם לא יברכו את שתי הברכות אם שמע את הרעם מיד אחרי הברק, אלא יברכו על שניהם "עושה מעשה בראשית" [(ד)].
3. בסערה מרובת ברקים ורעמים מברכים רק פעם אחת עד לשוך הסערה, או עד ליום המחרת [ב].